"לואי!" קפצתי. הלב שלי פועם במהירות. דלת הכניסה נטרקה ושמעתי צעדים כבדים.
"למה לא היית בבית ספר?"
דחפתי את עצמי אל עבר קצה המיטה.
"אני ה-הקאתי." אמרתי. הדוד שלי התקרב לחדר שלי. "בארוחת צהריים, לא חשבתי שזה יהיה עניין גדול, אני מצטער."
הוא נאנח, והתקרב למיטה. "לך לאחות בית הספר פעם הבאה, אני אאסוף אותך מבית ספר."
הנהנתי במהירות, והוא נאנח. "תנוח קצת."
"אני אנוח." לחשתי, כשהדלת נסגרה.
לא הייתי מוכן לשום דבר הלילה. אני לא רציתי את זה יותר. בחיים לא רציתי את זה.
"אבל אתה לא תעצור את זה." לחשתי לעצמי.
"אתה תתן לזה לקרות ולא תדווח על שום דבר."
הייתה נקישה רכה על הדלת שלי. משכתי את עצמי מהמיטה ופתחתי את הדלת כדי לראות את הארי, נייל ודוד שלי מאחוריהם.
"הייתה לנו את השיחה הזאת." הדוד שלי נהם.
"אני ממשיך להגיד להם-" הסתכלתי מהדוד שלי אליהם. "חבר'ה, ברצינות?"
הארי הנהן בראשו, "ברצינות."
הסתכלתי על הדוד שלי, לא היה לי שום מושג מה לעשות. הארי היה חושד אם הייתי מכריח אותם לעזוב, אבל הדוד שלי יתעצבן אם אני אתן להם להישאר או שאעזוב איתם.
"אנחנו יכולים לדבר בבית ספר מחר?, אני לא מרגיש טוב." אני לא הסתכלתי על המבט של הארי, והתפקסתי על של נייל במקום.
"לא, אנחנו צריכים לדבר עכשיו." הארי התעקש.
הסתכלתי על דוד שלי שהניד בראשו.
"כאילו, עכשיו."
"תעשו את זה זריז." הדוד שלי אמר, והוא עזב את החדר.
"אתה לא נשאר פה." הארי אמר. ואני הנדתי בראשי.
"תשתוק. אתה לא יודע מה פאקינג הולך פה.
אני בסדר. אני פה מאז שאני בן שש, אם הייתי נפגע אני די בטוח שהייתי אומר משהו."
לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי.
"יש הרבה דברים שעוברים לי בראש לאחרונה,
אני מתגעגע להורים שלי, ולאחיות שלי. אני לא במצב נפשי טוב-"
"אתה משקר." נייל אמר ברכות. "לואי, אני יודע שאתה לא רוצה לספר לנו, אבל-"
"שום דבר לא הולך פה!" לקחתי נשימה עמוקה,
"שום דבר לא הולך פה."
"מה לגבי מוקדם יותר?" הארי שאל.
"אני יודע שמשהו לא בסדר. אנחנו יכולים לעזור לך. אם אתה מפחד ממנו, אנחנו יכולים לעזור לך ."
"אתה לא יודע שום דבר." לא רציתי אותם פה.
כבר ידעתי כמה אני הולך להסתבך בגלל שהם פה . "אתם צריכים להפסיק, אני בסדר."
"אני לא קונה את זה, בבקשה." נייל התחנן.
"אתה טועה." הסתכלתי למטה.
"אני לא נפגע, אני לגמרי בסדר."
שניהם היו מתוסכלים. אבל אני הייתי הכי מתוסכל. שילבתי את זרועותיי והבטתי למטה.
"תפסיק, לסתום לנו את פה." נייל אמר תופס בזרועות שלי גורם לי להביט אליהם.
"אנחנו רק-"
أنت تقرأ
Lies {L.S } מתורגם
العاطفية*גמור* הילדות של לואי הייתה כל דבר חוץ מנורמלית. ההורים שלו והמשפחה שלו מתו מתאונת דרכים כשהוא היה בן שש, הוא מבודד את עצמו מאנשים, והוא משקר, הרבה. לא שהוא מתכוון לשקר, אלו שקרים שהוא מאכיל את עצמו מאז שדוד שלו לקח אותו לאחר התאונה. הבן אדם היחיד...
