Lies {L.S } מתורגם

17

לאחר שהשוטר סיים לחקור אותי, יצאתי מהחדר והלכתי במסדרון, והסתכלתי לשני הכיוונים.  לעסתי את שפתי והזזתי את כתפי הכואבת, מתכווצת.

"לואי," אמר הרדינג.  הסתכלתי עליו ואז הורדתי את מבטי לרצפה.  "הוא נעצר. הוא לא יתקרב אליך שוב."

"הוא כן יתקרב," עניתי בשקט.  "אתה יודע שהוא יעשה את זה."

הרדינג הניד בראשו.  "הוא לא, לואי."

"אני יכול לחזור הביתה עכשיו?" שאלתי והחלטתי לעבור נושא. ידעתי בבוקר כשאתעורר, טובי יהיה שם.  הוא ימצא דרך.

"אם נייל או הארי יישארו איתך, אז כן. אני לא רוצה שתישאר לבד בשום מקום."  הרדינג הביט בי ונאנח כשלא זזתי.  "לואי, זה רק הולך להיות לך קל יותר. אם אני אגיד את האמת, אין לי מושג מי יקח את המשמורת שתושיב אותך, אם הם לא ישחררו אותך. אבל אני  תמיד כאן. אדבר עם שאר בני המשפחה על להביא אותך בפעם הבאה שנפגש אם תרצה ".

"הם שונאים אותי," לחשתי. הנדתי בראשי מהמחשבה שכל בני משפחתי בוהים בי, אף אחד מהם לא היה מדבר אליי ובסופו של דבר הייתי הורס הכל. אף אחד מהם לא יכול לקחת אותי.

"לא, טובי שכנע אותך שהם שונאים אותך. אף אחד לא שונא אותך, לואי. אנחנו שמחים שלפחות שרדת את תאונת הרכב. כעסנו על טובי שמנע ממך להיות עם כולם כמו שההורים שלך רצו".

משכתי בכתפי, ובשרוולי חולצתי. רציתי להתכרבל לכדור ולישון, אולי לבכות.  הייתי חרד, עייף, מפוחד ורציתי שהכל ייעלם.  "אם אני אתקשר לנייל, אני יכול לחזור הביתה?"

"כן." ענה לי בן דוד הבכור.  "אני סומך עליך, בסדר?"

הנהנתי והוא טפח לי על הגב.  הלכתי לדלתות הכניסה לבית הספר ויצאתי, לאט לאט עשיתי את דרכי אל הבית.  עצרתי מחוץ לדלת, ידי מרחפת מעל הידית.  לאט לאט פתחתי את הדלת והבלגן בדרך הכניסה, אי אפשר היה לעבור דרכו מבלי לדרוך על משהו.  ככל שהגעתי הביתה יותר, הבנתי שטובי זרק את כל הבית.  רק בהיתי במשך כמה שניות כשדמעות התכנסו בעיניי לפני שהלכתי לארון בו שמרנו את כל חומרי הניקוי. תפסתי את המטאטא וחזרתי לאט לאט לדלתות הכניסה, סוחף ערימות של חפצים שבורים יחד.  רובו היה כל כך קטן שלא יכולתי להבחין ביניהם.  לא יכולתי לדעת מה היו פעם מסגרות לתמונות ומה היה פעם התמונות.

לא הייתי מרשה לעצמי להפסיק לנקות.  אם הוא היה חוזר וזה עדיין היה זבל הוא היה כועס לחלוטין.  הוא עומד לכעוס עלי מספיק כפי שהיה.  אם הייתי מנקה, אולי זה לא היה גרוע.  אולי הוא אפילו לא ישים לב.

לאחר שסיימתי לטאטא, הלכתי לחדרי ומצאתי את הטלפון שלי.  חיברתי אותו למטען והצמדתי לאצבעותי על ירכי במשך כמה דקות כשהוא נטען לפני שהדלקתי אותו.

ברגע שהדלקה חייגתי למספר של הארי והנחתי את הטלפון ברמקול לפני שהנחתי אותו על ירכיי.