עיניי נפתחו באחת מהחלום שזה עתה חלמתי והשאלה היחידה שלי הייתה, מי היא? מי זו שפגשתי בצינוק? ולמה דווקא עכשיו אסטרה סבתי מחזירה לי את הזיכרון לחיים? נשיקות רכות הונחו על בטני והסיחו את דעתי מהמחשבות הרבות שלי ורק עכשיו שמתי לב שהשיקו יו של רפאל קורות זמן מה ולא חדשות מהרגע, ידי מיד חיפשה אחרי רפאל ומצאה אותו שוכב על רגליי ומנשק את בטני באהבה ותשוקה עיוורת,
״אני מחכה בקושי לרגע שבו תיהי שלי בפני העולם כולו ואוכל להראות את אהבתי אלייך ובלי להתחשב בתוצאות...״ לחש וכאילו הרגיש את עיניי עליו העלה את מבטו לשלי ויש קל בטני תוך כדי המעשה, חמימות הציפה אותי ממבטו ונשימותיו וקמתי על ברכיי, בתגובה הוא נעמד על ברכיו ונתן לידיי לעטוף את צווארו ולנשק את שפתיו החזקות, חום ידיו עטף אותי יחד עם חום השמש שלא פסח אפילו לא עלינו ביער הענק והירוק הזה,
״לאן הסוסים נעלמו?״ שאלתי אותו בין נשיקות שחלקנו,
״הם בפינה למטה ליד המפל״ אמר תוך כדי נשיקות כמוני ופערתי את עיניי בחוזקה,
״מפל?״ לא ידעתי טם הוא צוחק או לא והנחתי שהוא לא כיוון שלא ראיתי שום מפל כשבאנו,
״כן, אחרי שנרדמתי הסתובבתי קצת וראיתי מפל מאחוריי רכס האבנים שמה, נץ ונשר התחילו לשחק אז השארתי אותם לידו בשביל שיהנו וחזרת אלייך, רוצה לראות?״ הנהנתי עם ראשו וביחד מעמדנו ולקחנו את השמיכה איתנו, ארזנו את התיק עם הדברים המעטים שהיו בחוץ והתקדמנו לאגם השכן שנמצא ממש מאחרי רכס האבנים הגבוה שרפאל התכוון אליו, המפל היה קטן יחסית לאחרים שידעתי שקיימים אבל בתור הראשון שראיתי זה היה מושלם, הסוסים כפי שראיתי לא היו קשורים ולכן הם יכלו להיכנס לאגם ולצאת כרצונם וזה בדיוק מה שהם עשו, רצו והשתוללו ולמרות שהיו משוחררים וחופשיים הם לא ברחו, תמיד חשבת שאם ניתן לסוס, חיה עם נפש חופשית, להיות יותר מדי חופשייה או מחוץ לרצועה שלה אז היא תברח אבל עכשיו הם הראו אחרת, הם הראו נאמנות שאין כמוהה,
״הם לא בורחים״ לבסוף אמרתי את מה שבראשי,
״לא, הם לא, הם חיות נאמנות ומופלאות, תתני להם אוכל מים וקצת חופש והם יישארו איתך לתמיד, גם אם ילכו לטייל הם תמיד יחזרו לבית בסופו של דבר״ הוא צדק, ועכשיו ראיתי זו במו עיניי, ״בואי...״ לחש לאוזני ולקח את ידי קרוב יותר לאגם, כאשר נמצאנו מרחק נגיעה מהמים הוא התחיל להוריד את בגדיו ונתן לי סיבה נוספת להאדים ממנו, הבטתי לעבר הצלקות שלו ויכולתי להרגיש את גופו נדרך בזמן שפרם את מכנסיו ולבסוף הוריד גם אותם, הוא חשב שהצלקות הורסות לי אותו הוא חושב שאני חושבת שהוא מכוער איתן ושכדאי לו להתכסות אבל אני יודעת שכל צלקת על גופו אומרת כמה הוא חזק בשבילי, כמה הוא נלחם בשבילי באותה תקופה ולא וויתר כי אני יודעת ותמיד אדע שאילולא נפגשנו חייו היו יכולים להיות יותר קלים בדרך שבה נסללו לפניו אבל בשנייה שעינינו נפגשנו שני המסלולים, שלי ושלו התנגשו,
״אני אוהבת אותך, עם הצלקות ועם הכל רפאל, אני אוהבת אותך בגלל כל מי שאתה לא למרות מי שאתה, לעולם אל תשכח את זה, גם כאשר אתה חשוף בפניי ועירום״ עניתי והנחתי את שתי ידיי על כתפיו החזקות, גבו התרוממה כלפי מעלה כאשר שאל,
״עירום?״ פניי התחממו לנוכח הידיעה של דבריי הסופיים,
״אתה יודע למה התכוונתי! עירום רגשית! התכוונתי ל...״ התחלתי לגמגם לקרת סוף מילותיי וגיחוך נפלט מפיו וחיוך רחב על שפתיו,
״אני יודע שלזה התכוונת״ אמר והניח את ידיו על שמלתי והתחיל למשוך את הלמטה כלפי מעלה ברשותי, הנהנתי לעבו פעם נוספת לפני שהשמלה כיסתה את עיניי ושמעתי אותו לוחש,
״אבל אני בהחלט מעדיף את הכוונה שלי למילה עירום״ ובכך התקרב אל גופי וחום גופו התערבב עם שלי, פניי נפקחו לאחר שהשמלה עפה מעל ראשי ושפתיו נחתו על שלי באותה השנייה, התמסרתי לנשיקתו ולגופו הרחב שניסה לכסות אצ גופי הקטן בדרך מסויימת, דרך שאהבתי אבל לא ידעתי להסביר אותה, ידיי מצאו מסביב לצווארו את השרשרת שהוא עונד מהיום שבו הכרתי אותו והסקרנות שבי רק גדלה, מה מיוחד בשרשרת? לשאול או לא? לבקש ממנו לספר או לא? והנחתי שכדאי לתת לו שקט כיוון שאם אני אשאל או אבקש הוא יספר לי את זה אני יודעת בוודאות אז שתקתי עד שפתח את פיו וסיפר לי בעצמו, כאילו קורא את מחשבותיי,
״זו שרשרת סוד, מסתתרת בתוכה תמונה של אמא שלי, אחרי שהיא נפטרה אז מי שהייתה המשרתת שלה הכינה לי שרשרת מיוחדת בכדי לזכור את אמי כיוון שהייתי צעיר מדי בשביל לזכור אותה כמו שצריך, כולם ידעו מה אבי עשה לאמי אבל שתקו מהפחד ולכן אותה משרתת שאת שמה איני זוכר נתנה לי שרשרת עם תמונה סודית בטוחה, אבי חושב שזוהי סתם שרשרת עם סמל הממלכה עליה אבל זוהי לא, רוצה לראות?״ ומתי ששאל כאשר הגענו כבר לאגם והיינו מרחק נגיעה מהמפל היפה פערתי את עיניי במעט וחיוך הפציע על שפתיי, חייכתי לעברו והנהגתי, ידו הלכה לעבר צווארו והורידה את השרשרת במקצועניות וידו הושיטה לי את השרשרת פתוחה על התמונה החשופה, פניה היו יפות ומעוטרות, לראשה כתר זהב גדול, שיערה בלונדיני וזוהר כמו השמש ועיניה היו תכולות בדיוק כמו של רפאל אבל דבר אחד הציק לי במעמקי ראשי והזיכרון צף מחדש רק שהפעם לא נלחמתי בו כלל ונתתי לו להשתלט על כולי...
CZYTASZ
Royal sacrifice/הקרבה מלכותית
Romans״בעולם כמו שלנו, בעולם שאני נולדתי אליו קיימים שלושה סוגים של דם, שלושה סוגים של עיניים- האדום- חסרי הכוחות שממלאים את הממלכה בטוב וביופי שלהם, שחיים תחת שליטת המלוכה אבל גם זה משתנה מזמן לזמן מאחר שאבי הוא המלך הטוב והרחום שהממלכה אי פעם ידעה. הכחו...
