25-ניקולאס

506 30 5
                                    

שלושה ימים לפני הטיסה.

שלושה ימים! פאקינג שלושה ימים עד שהיא לא תהיה איתי עד לפעם הבאה.
אני פאקניג משתגע,כל היום לא עזבתי אותה.
היא הולכת להכין למה משהו לאכול אני בא איתה ונוגע בה כאילו זו הפעם האחרונה,היא הולכת להתקלח אני מתקלח איתה,היא מתפנה אני נכנס איתה.
משתגע!.
היא קמה לשטוף את הכוס של השוקו שלה,קמתי ביחד איתה וחיבקתי אותה מאחורה.
היא לא מעירה לי כי היא יודעת שקשה לי,גם לה קשה אז היא גם צריכה את כל זה.
"אתה תהיה דבק אליי בכל שלושה הימים האלו?" היא גיחכה ונעצתי בה מבט.
"אני יותר מידי? תגידי אני אפסיק," היא הנידה בראשה.
"לא.כיף לי שאתה צמוד אליי,אתה כמו מגן אנושי." למה היא לא אומרת לי שהיא לא רוצה הרבה מגע?.
התנתקתי ממנה והיא הסתובבה ונשענה על הכיור.
שילבתי את ידיי על חזי ושקט היה לכמה דקות.
"אל תחשוב שאתה מציק לי," אני רואה בעיניים שלה כמה לא נעים לה.
"אני לא רוצה לחשוב אבל נראה כאילו לך זה מציק,ואני מבין." היא השפילה את מבטה והיא משכה בגשר אפה.
"מצטערת." היא נשמע כאילו היא בוכה,התקרבתי והרמתי אותה כך שהיא יושבת על השיש.
"אני לא רוצה שיהיה הרבה מגע כי אני אתגעגע לזה כל כך," היא לחשה לצווארי,ליטפתי את שיערה הרך והרחתי את ריח הוניל שלה.
"אני לא רוצה לעזוב!" היה לה קשה וגם לי אבל אין מה לעשות.
"אני גם לא רוצה שתעזבי אבל אין ברירה סוכריה." סוכריה,השם חיבה שבחיים לא אשכח שנתתי למישהי.
בחיים לא אשכח אותה.
נהיה בקצה השני של העולם תמיד נמצא דרך להיפגש וגם אם נחכה כמה זמן שיש בעולם אנחנו ניפגש.
"תרדמי סוכריה,את בטח עייפה." לחשתי לה והיא הנהנה.
הבכי שלה נפסק והיא נהייתה יוצר רגועה,נראלי היא נרדמה.
"שהיה לך יום הולדת אני אטוס בשבילך לישראל והפתיע אותך בפרחים." לחשתי,פחדתי שהיא תשמע אבל היא לא זזה ולא אמרה כלום.
"אני אוהב אותך." נישקתי לראשה.
לקחתי אותה למיטה והנחתי אותה,נתתי לה לישון.
אני נשכב לידה ומלטף את שיערה,מסתכל עלייה ישנה כמו תינוקת קטנה ורגועה.
"אני אוהב אותך,מבטיח לך לחזור אלייך."  יהיה קשה למצוא אותה במדינה שאני לא מכיר.
איך אדע לדעת איפה היא גרה? איזה בית ספר היא נמצאת? איזה עיר? רחוב? מספר?.
אוי ואבוי לי,כמה עוד אני יכול להישאר במתח מה יקרה.
אני מרגיש משהו זז וזה מעיר אותי.
ישנתי?.
פתחתי את עיניי וראיתי את אריאל זזה,היא עדיין ישנה.
היא שילבה את ידיה בצווארי ונשמה עמוק,כאילו היא לא רוצה לעזוב.
"את ערה?" שאלתי בלחישה והיא אמרה כן.
"אני מריחה אותך,ריח של גבר!" הרגשתי רטיבות בצוואר וידעתי שהיא נשקה את צווארי.
"מה השעה בכלל?" שאלתי והסתכלתי על השעון שהיא מולי.
ישנו יותר מידי?!.
השעה שש וחצי לפנות בוקר!.
השעה אתמול הייתה שבע בערב,כמה זמן ישנו!.
עוד שעה וחצי היא עוזבת את הארץ.אותי.את החברים שלה.
"אני יודעת על מה אתה חושב,אל תחשוב על זה.היומיים האחרונים שלי יהיו אך ורק איתך!" ליבי פעם בחוזקה.
אני פאקינג אבלה כל רגע ורגע איתה.
נישקתי את שפתייה בפראות כאילו אין מחר.
"אוהב אותך לתמיד!" אמרתי בין נשיקה שהיא מחייכת בזמן הנשיקה.
"סוכריה טעימה!" ירדתי לצווארה והתחלתי לנשק אותה.
הורדתי לה את המכנס והחולצה,היא הייתה בלי תחתונים.
כמה צפוי.
"סוכריה!" ירדתי לכיוון איברה ונישקתי את דרכי בנשיקות קטנות ורטובות שידעתי שגרמו לה לצמרמורת.
פישקתי בין רגליה ונישקתי את הירכיים המתוקות שלה. נישקתי בתאווה וסימנתי את רגליה.
היא גנחה ותפסה בשיערי, קירבה את פניי לכוס הנוטף שלה. ולעזאזל, הוא באמת נוטף.
היא רטובה כל כך שזה מטריף.
"סוכריה שלי, תני לי לעשות מה שאני רוצה. תני לי לקחת את הזמן, אני מבטיח לך שתגמרי." היא הנהנה וליטפתי את הכוס שלה באצבעותיי. 
שפשפתי את הדגדגן שלה ויבבה חנוקה נפלטה מפיה.
העברתי את לשוני על הדגדגן המתוק שלה והיא נשכה את שפתיה. "פאק," מלמלה ופישקה בין רגליה עוד, עד קצה היכולת והכנסתי אליה שני אצבעות.
היא יבבה ורכבה אל אצבעותיי תוך כדי שהאגודל שלי משפשף את הדגדגן שלה במהירות.
הבשר שלה חם ונעים ומתוק שאני יונק את הדגדגן שלה לפי. היא יללה ולא לקח הרבה זמן עד שקירות הכוס ההדוקים שלה התכווצו סביב אצבעותיי.
היא התנשפה וגנחה, גופה רעד ונישקתי אותה על שפתיה.
הזקפה שלי התקשחה אפילו יותר שהעיניים היפות שלה בחנו אותי. קמתי ממנה והורדתי את החולצה והמכנס שלי.
היא הורידה לי את הבוקסר וליקקה את שפתיה. "אני אביא קונדום," לחשתי. קולי היה צרוד ושקט.
היא תפסה בי והנידה בראשה. "אני עם גלולות ואני רוצה להרגיש אותך, בבקשה, ניקו.." בהיתי בעיניה והיא הצמידה את שפתינו ונישקה אותי בתאווה.
מצצה את שפתיי אבל אז לקחתי שליטה על הנשיקה, טרפתי את שפתיה בתאווה והשכבתי אותה על המיטה בחזרה. פישקתי בין רגליה תוך כדי שאני מוצץ את לשונה שפשפתי את הדגדגן שלב רגע לפני שחדרתי לתוכה.
ננעצתי בתוכה וגרמתי לה לרעוד.
היא בלעה את רוקה וחייכה כנגד שפתיי שהתחלתי לזוז בתוכה.
רכנתי לאוזנה וליקקתי את קשת אוזנה באיטיות. היא גנחה והתחילה ליילל. "את אוהבת שאני מזיין אותך?" היא הנהנה. "ושל מי את?"
"של.. שלך. שלך," נשכתי את העור בצווארה והיא צווחה. אגנה התרומם וגרם לי להינעץ בה חזק יותר. "שמעתי היסוס, אריאל. אני שאלתי של מי את, סוכריה שלי?"
"שלך! שלך, ניקו!" נישקתי אותה והיא נאנחה.
חדרתי לתוכה חזק והיא גנחה וזעקה. אהבתי את הקול המושלם שלה, אהבתי איך היא מתחננת ממני לתת לה לגמור.
יצאתי וחדרתי לתוכה עוד פעם וציפורניה ננעצו בגבי.
חדירה נוספת והיא גמרה בצרחה.
לעזאזל, אני לא זוכר מתי היא גמרה כל כך מהר בפעם האחרונה.
נישקתי את צווארה והיא התנשפה. עוד כמה חדירות וגם אני גמרתי. ונישקתי אותה. היא בלעה את השאגה שלי וגרמה לי לחייך. "אני אוהב אותך." לחשתי לה.
"גם אני אותך.".לחשה,לא רציתי לשחרר אבל נשמע ויכוח מחוץ לדלת.
"תתלבשי,זה בטוח הם." אמרתי לאריאל והיא הנהנה.
היא סיימה להתלבש וגם אני ופתחתי את הדלת.
"הפרענו?" לוקה שאל והנהנתי באנחה.
"אמצע בוקר!" אריאל צעקה עליהם והם גיחכו.
"וואי מסריח פה,ריח של סקס! השתגעתם?! באמצע הבוקר?!" לוקה צחק עלינו.
"את תיכנסי כבר,אתה צא לנו מהחדר!" דחפתי אותו וסגרתי את הדלת.
"הוא באמת מעצבן," אמילי אמרה והתיישבה על המיטה.
"בעצם אני אעמוד,אני לא רוצה לדעת מה עובר על המצעים שלכם." היא קמה מהמיטה ונגעלה.
פתחתי את הדלת על לוקה והוא נפל על הרצפה.
נשכבתי על המיטה ראשי נמצא בין החזה של אריאל.
אני מרגיש בגן עדן.
מחר היא עוזבת.
החיוך עומד להעלם,מחר בבוקר היא טסה.
אני אצטרך להיות חזק! חזק בשבילה!.

אהבה ישראלית אמריקאית -1-Donde viven las historias. Descúbrelo ahora