בושם צרפתי

פרק 19

"קדימה, ספרי לי! מה בדיוק קרה שם? בחיי, זה נראה כמעט כאילו אתם זוג שוורים שרבים על נקבה מיוחמת!"
"תודה שאתה משווה אותי לפרה שרוצה להזדווג." אני נשמעת נסערת, אולי מהשיחה שלי עם ארתור.
זה בטוח בגלל השיחה שלי עם ארתור.
"את יודעת שזו לא הכוונה!" הוא מגלגל את עיניו בחיוך.
"אולי תפסיק לחייך כל הזמן? שרירי הפנים שלך ייתפסו ותישאר עם החיוך המטופש הזה לנצח. זה לא משהו שהייתי ממליצה עליו. לא נחמד." אני נאנחת, מעבירה את ידי בשערי בתיסכול ניכר לעין.
הוא צוחק. "אולי תפסיקי להעביר נושא כל הזמן?"
אני מגלגלת את עיניי. "אני לא מעבירה שום נושא! פשוט פרות לא נראות לי נושא מאוד נחמד לדבר עליו. תודה רבה!"
"בסדר," הוא אומר. "אבל חוץ מזה, להיות אופטימיים זה כיף, ולחייך זה טוב לבריאות. זה גם כיף לחשוב שתמיד יהיה בסדר, למרות שאנחנו לא תמיד יודעים בוודאות, וזה יכול להיות דווקא מעודד. בנוסף, תמיד טוב לשמור על מורל גבוה, לא רק בשבילך, אלא גם בשביל אחרים שיוכלו להתעודד ממך." הוא פורע את שערי.
"איה, איה. תפסיק. השיער שלי פרוע בכל מקרה," אני מזיזה את ידו.
"אבל--"
"טוב, טוב, הבנתי את נקודת המבט שלך כבר ממזמן," אני נאנחת. "אתה נחמד מידי."
"לקחת את זה כמחמאה או כעלבון?" החיוך שלו נעלם לרגע, והווא מרים את גבתו.
אני מושכת בכתפיי. "איך שאתה רוצה. חלק מהאנשים שאני הכרתי בחיי היו נחמדים מידי, אבל זו הייתה נחמדות מזויפת, שמשתמשים בה רק בשביל להתחנף או רק בשביל לקבל משהו או סתם אנשים שנטפלים אליך בגלל שהם בודדים ואין להם מה לעשות בחיים--"
"אווץ'?" הוא נראה אפילו יותר נעלב ממקודם.
"תן לי לסיים לדבר! ראשית כל, אמרתי חלק מהאנשים, ולא סתם בחרתי להשתמש במילים האלו. אתה נחמד כי... לא יודעת. אתה סתם נחמד. נחמד בצורה... נחמדה. מאוד נחמדה."
"אז אני אקח את זה כמחמאה." הוא חוזר לחייך את החיוך הגדול והרגיל שלו, מצחקק מעט.
אני מושכת בכתפיי, ממשיכה ללכת. יש מזג אוויר די נעים היום, ואני מעדיפה להתרכז בו מאשר ב... כל שאר הדברים האחרים שקרו היום.
"בכל מקרה, סטית מהנושא. עדיין לא סיפרת לי מה בדיוק התרחש בינך לבין ארתור לפני כמה דקות."
אני נאנחת, מגלגלת את עיניי. "טוב, בסדר. הוא התעצבן עליי. הוא פשוט עמד והתחיל לצעוק עליי דברים בסגנון של 'מה את עושה' ו'למה את מתנשקת עם ג'ייק מול כולם' ובעיקר 'למה אני הוא זה שצריך לראות את זה'. הוא ממש הטיף לי מוסר, וזה נראה כאילו הוא התבלבל וחשב שאני ילדה קטנה שלקחה משהו בלי רשות במקום הנערה שהוא חטף."
"ראיתי את הבעת הפנים שלו כשאמרת לו שאנחנו זוג." הוא מוסיף לפתע, הקול שלו נשמע דיי מהורהר. "הוא נראה ממש... ממש כועס? עצוב? כאילו מישהו מת."
"אל תגזים." אני אומרת. "זה רק בגלל שהאגו הגברי הגדול שלו נפגע."
"אני לא חושב ככה."
"אז מה אתה חושב שזה?" אני מרימה את גבתי.
"משהו קצת יותר עמוק מזה."
"לפרט אף פעם לא הזיק. אתה תמיד רק נוגע בנושא, ואף פעם לא נותן לי את האפשרות להבין עד הסוף מה אתה מתכוון להגיד."
"לא משנה, לא משנה. אספר לך בהזדמנות." הוא מסמן עם ראשו על ברנד שעדיין משקיף עלינו.
אני נאנחת, אך מסכימה עם זה שהוא לא מדבר ליד ברנרד.
"אז, מה את רוצה שנעשה עכשיו?" הוא חוזר לחייך, משלב את זרועו בשלי.
"ועוד חשבתי שאני זו שמשנה נושא..." אני לוחשת בשקט, ומקבלת מרפק עדין בצלעות. "אוקיי. הבנתי. אני לא יודעת, מה אפשר לעשות?"
"אפשר סתם לטייל, או לאכול, או לחזור לבר, או סתם לשבת כאן ולדבר. או לצאת לשחייה נחמדה במי האוקייאנוס." הוא אומר בחיוך, ואני חובטת בזרועו.
"כמובן. עכשיו אני אקפוץ לשם."
הוא צוחק, אבל לא אומר כלום.

אחרי שאנחנו מתרחקים קצת, הוא רוכן מעט לעבר אוזניי. "מה שאני עושה זה בסדר? אני לא כל כך מבין בכל העניין הזה, ואני סומך עלייך בכל העניין של מערכות יחסים."
"אוי לא, הטלת פצצה," אני מגחכת מעט. "לא עשית את זה כרגע. אני לא מבינה כלום במערכות יחסים, אז אל תסתמך עליי. זה יוביל לאסון."
"אז איך אני אמור לדעת אם מה שאני עושה לא נראה חשוד או משהו?"
"פשוט תעשה מה שנראה לך לנכון."
"אם את אומרת..."
אני נאנחת, ושנינו מתחילים ללכת לכיוון חזרה לבר. בינתיים, אני מנסה לחשוב על הנקודה שג'ייק העלה.
באמת למה לארתור כל כך אכפת מזה שאני וג'ייק זוג? מה הבעיה שלו בנוגע למערכת היחסים ביני לבינו?
כלומר, אני מתארת לעצמי שהאגו שלו נפגע בצורה קשה מהמכה שהנחתתי עליו, אבל הוא לא היה חייב להראות את זה בצורה כל כך משמעותית, כך שאפילו ג'ייק הבחין שמשהו לא בסדר.

"עכשיו אני יכול לספר לך מה אני חושב." ג'ייק מפר את השתיקה לבסוף.
"אז הגד לי! למה אתה חושב שהוא התנהג כמו אידיוט בפומבי? טוב, לא בדיוק בפומבי כי היינו רק ברנרד, אתה ואני, אבל אתה מבין למה אני מתכוונת."
"אני מתכוון שיכול להיות שהוא מרגיש כלפייך משהו."
"הוא שונא אותי." אני ממצמצת בעיניי. "זה לא משהו חדש כל כך."
"לא, לא. לא הבנת אותי," הוא נאנח. "אני מתכוון לכך ש... אולי... אולי... אני לא יודע, אולי הוא מחבב אותך?"
לוקחות לי כמה שניות להבין מה הוא אמר, לפני שאני פורצת בצחוק ארוך ומתגלגל. הוא מביט בי בגבה מורמת.
"א-אתה באמת... אתה באמת חושב ש-שהוא..." אני מנסה להפסיק לצחוק, מוחאת דמעות מעיניי.
"כן. זה מה שאני חושב, וזה מה שאני אומר לך." טון קולו נשמע רציני יותר מאי פעם.
"הוא ממש לא מחבב אותי בתור עובדת בספינה, אז שיחבב אותי? בקטע רומנטי?" אני לוקחת נשימה עמוקה בשביל להירגע, והצחוק מפסיק לבסוף. "כל מה שהוא עושה זה למרר לי את החייפ מהרגע שפגשתי אותו. איך הוא יכול להרגיש ככה?"
"נו באמת, אליזבת'. אל תגידי לי שאת לא מצליחה לראות את זה."
"לא מצליחה לראות מה?"
"איך שהוא מתנהג אלייך, איך שהוא מתנהג כשהוא בחברתך, איך הוא מסתכל עלייך, איך הוא הגיב כשהוא שמע על מערכת היחסים שלנו... זה כל כך ברור!"
"הוא רק מנסה לעצבן אותי."
"לפי דעתי הוא רק מנסה להשיג את תשומת ליבך."
"מה שתגיד ג'ייק, מה שתגיד." אני מגלגלת את עיניי. "אם הוא רוצה להשיג אותי, כפי שאתה טוען, זה רק בשביל לסמן אותי ברשימת הבנות שהוא הצליח להשכיב."
"בואי נקיים התערבות על זה, אם את כל כך בטוחה."
"קדימה. נלך על זה. מה התנאים?" אני משלבת את ידיי.
"אוקיי. אם אני צודק, והוא אכן מאוהב בך, את צריכה לנשק אותו." הוא מחייך לעברי חיוך מתגרה.
אני פוערת מעט את פי. "אין מצב! אני לא אעשה את זה בחיים!"
"את יודעת שאני צודק. זה למה את לא מסכימה לעשות את זה."
"לא נכון! אני יודעת שיש סיכוי רב שיתאהבו בי, כי מי לא ירצה אחת כמוני, אבל ארתור?" הסרקזם נוטף מקולי, חוץ מהחלק שקשור לארתור. "אין מצב."
"קדימה, אם את כל כך בטוחה שכך שהוא לא מרגיש שום דבר, אז לא צריכה להיות לך בעיה עם להתערב על זה, לא?"
בחיי, הוא טוב.
"שיהיה," אני אומרת. "ואם אני אנצח והוא לא מרגיש כלום, מה אתה תעשה?"
הוא מנסה לחשוב. "אני מבטיח שכל יום במשך שהותך כאן בספינה אני אשיג לך אוכל נורמאלי."
אני מחייכת, שולחת את ידי ללחיצה. "עשינו עסק."