ג'ייק הסכים ברצון ואפילו הציע את הרעיון שייקח על עצמו גם את העבודה של וויל ליום הזה, מכיוון שכך הוא עבד כך לפני שוויל הגיע. הוא אמר גם שהוא יגיד למלחים שאיתם קבעתי שבאופן חד פעמי אני לא אהיה פנויה היום, בשביל שאוכל לדבר עם וויליאם ולברר כמה דברים שהיה ועדיין חשוב לי לדעת, במיוחד מהסיבה שהצלחתי לשכנע את וויליאם שהוא יענה לי על כל השאלות.
"קודם כל," אני מתחילה לומר אחרי שאני סוגרת את דלת התא שלי, מתיישבת ברגליים משוכלות על המיטה. "השאלה שכמעט הכי חשובה בשבילי לשאול. איך הגעת לכאן? מה הביא אותך דווקא לספינה הזו?"
הוא מתיישב לידי. "הייתי צריך כסף. הייתי בסביבות גיל העשרים, ולא הצלחתי למצוא במה לעבוד. ראיתי שתלו מודעה שיש ספינה שמפליגה לצרפת והם דואגים למגורים, מזון וכל שאר הדברים שהייתי זקוק להם באותה התקופה וגם השכר שהוצע היה מעולה מעולה, מכיוון שזה מטעם האצולה."
ארתור? אצולה?
"בעיקרון, זאת הייתה אמורה להיות רק ספינת מלחמה של פיראטים חוקיים, פריבטירים, ולכן לא דאגתי. ניגשתי לארתור, והוא פשוט התנהג אליי מאוד... מוזר. הוא שאל לשמי, בחן אותי לכמה רגעים ושאל אותי כמה שאלות בסיסיות לגבי המשפחה שלי, לגביכם, כגון מה המצב משפחתי שלי או מאיפה הגעתי והיכן אתם נמצאים. סיפרתי לו כל מה שידעתי באותה התקופה, למרות שלא ידעתי הרבה. את האמת, לא ידעתי דבר. הדבר היחידי שתיארתי לעצמי היה שעברתם לאחת משלוש עשרה המושבות. והוא שתק כמה רגעים, ואמר בפשטות שהתקבלתי לעבודה אצלו."
"דניאל מת." אני פולטת לפתע, בלי שום קשר.
"הו, באמת?' הוא לא נשמע מופתע או עצוב במיוחד.
"כן. ארתור הרג אותו כשהוא פלש לנו למושבה."
"אולי אני אשמע כמו אח ממש נורא, אבל אני די שמח שזה קרה. הוא סוף כל סוף קיבל את העונש המגיע לו." הוא נאנח, ואני כמעט יכולה לשמוע את ההקלה שבקולו.
"אני שמחה שאתה חושב כמוני. התחלתי להרגיש מעט אשמה על כך שאני חושבת כך." אני אומרת, נאנחת גם.
"אין לך מה להרגיש אשמה, הוא זה שעשה את כל הדברים שבסופו של דבר הובילו אותו לסוף הזה." הוא אומר. " ומה עם ביירון?"
ביירון הוא אבא שלנו. אני וגם וויל מעולם לא קראנו לו 'אבא', כי לא רצינו. תמיד חשבנו שהתואר הזה הוא טוב מידי בשבילו, ושהוא לא ראוי להיקרא כך. החשבנו אותו ואני עדיין מחשיבה אותו כאדם זר, שאין לנו קשר אליו ושלא עושה דבר מלבד למרר לי את החיים.
לא קשר דם, ולא קשר ריגשי.
התפלאתי שהוא שאל עליו בכלל.
"בחיים. עדיין שיכור. אני לא יודעת מה מצבו כרגע, אבל מה שאני יכולה לספר לך הוא שמצבו הדרדר מאז שעזבו את אנגליה. לחברים שלו היו קשרים עם המקומיים ששכנו במושבה קודם וסחרו בצמחי מרפא, שהם בעצם משמשים ממש כמו טבק. אז הם לא בדיוק משמשים כצמחים מרפאים. עדיין לא הבנתי את כל הקטע של הצמחים האלו, אבל ההשפעה שלהם על ביירון גרועה יותר מההשפעה של האלכוהול עליו. וזה נראה כאילו הוא מתמכר לזה לאט לאט-- לא, הוא כבר מכור."
וויל נאנח. "ואני עוד חשבתי שהמעבר, ואולי אפילו הזמן שעבר יגרום לו להשתנות..."
"גם אני חשבתי ככה. אבל שנינו טעינו." אני שותקת למספר רגעים, ויודעת שכדאי ששוב אעבור נושא. "עוד שאלה. למה לא יכולת להגיד שאתה אח שלי? לא משנה עכשיו, עוד קודם! אתה בטח ידעת שאני בספינה, אז מדוע לא יכולת לבוא ולספר לי? למה הייתי צריכה לגלות זאת לבדי?"
"כשגיליתי שאת פה, לא זיהיתי אותך בכלל בכמה רגעים הראשונים. זכרתי אותך בתור ילדה קטנה, ולא ציפיתי לראות אותך ככה אחרי כל השנים האלו. ואז הצגת את עצמך ביום הראשון שלך פה, ובמשך כמה ימים פשוט לא ידעתי איך לעכל את זה. לא ידעתי מה לעשות עם המידע הזה, עם הידיעה שאחותי הקטנה שנטשתי אי שם באנגליה לפני אחת עשרה שנה נמצאת במרחק של הליכה ממני. ולא ידעתי איך תגיבי כשתדעי שזה בעצם אני."
אני שותקת למשך כמה שניות.
"אבל בכל זאת החלטתי לגשת לארתור, אז הדבר הראשון שעשיתי היה לגשת אליו. הייתי מבולבל, כועס ועצבני. חטפו אותך לכאן, לכל הרוחות! הוא בהתחלה שאל למה, ואז כשסיפרתי לו את אחותו הוא צחק, ואני יכול להישבע שכמעט נתתי לו אגרוף בפנים. אחרי שהוא הפסיק, הוא אמר שאני, יותר מכולם אמור להיות שמח כי עכשיו אני יכול להשגיח עלייך מקרוב, במיוחד אחרי מה שסיפרתי לו כשרק ניסיתי להתקבל לעבודה. אבל הוא גם אמר שהוא לא רוצה שאספר לך, מכיוון שאם אספר לך זה יסיח את דעתך מהעבודה ושתכעסי עליו אם הוא לא אמר לך קודם, או משהו בסגנון הזה. אני לא בדיוק זוכר, אבל הוא אמר עוד משהו."
אני לוקחת נשימה עמוקה. לכל הרוחות! אני אהרוג אותו. הוא עוד יצטער על הרגע שהוא קיבל את וויל לעבודה, ועל הרגע שחטף אותי, ועל הרגע שהוא בכלל נולד!
"אני כבר כועסת עליו ללא כל קשר." אני עונה בשיניים חשוקות.
YOU ARE READING
בושם צרפתי
Teen Fictionזכה בוואטיז 2016! #מקום שני בספרות נוער (2/4/2017) אליזבת׳, נערה בת שמונה עשרה מהמושבת של אמריקה, נאלצת להתמודד עם מציאות חדשה לאחר שנחטפת על ידי ספינה של פיראטים אנגליים. היא לא יודעת למה, ולמען האמת לא כל כך אכפת לה- הרצונות היחדים שלה הם לחזור...
