לאחר יומיים
אני לא עובדת בבר ההוא, אני לא מעיזה להתקרב לשם.
מאז קיבלתי לפחות חמישים שיחות מלוקאס, מגיא וממספר לא מזוהה.
אזרתי אומץ והתקשרתי למספר הלא מזוהה, ענו לי.
״שירז!״ אני שומעת קול נשי בקו השני. ״מי ז-לורן?״ אני שואלת נזכרת בקול שלה.
״כן״ היא אומרת ״את בסדר? כבר יומיים שאני מנסה להתקשר אלייך וליצור איתך קשר״ היא אומרת.
״איך השגת את המספר שלי?״ אני שואלת, לא סומכת עליה.
סמכתי על גיא, סמכתי. וזה מה שהוא עשה. ניסה לאנוס אותי.
את זאת שסמכה עליו.
״דרך הקבוצה של המועדון״ היא אומרת ובקולה נשמע ביאוס כלשהו, היא ציפתה שאוקיר לה תודה על משהו? שאכיר בה כחברה?
״את בסדר? הם פגעו בך?״ היא שואלת, אני פוערת את עיניי. איך היא יודעת?
״איך את יודעת?״ אני תוקפת בשאלה. ״אחרי ששפכת על הבחור את המשקה וירדת הוא עקב אחרייך, עזבתי את הבר וצפיתי מהמרפסת מלמעלה וראיתי שנכנסת לשירותים והם אחרייך, לבד״ היא אומרת.
״למה לא עשית משהו?״ אני צורחת עליה, אם הייתי נאנסת?
״גבר אחד פנה אליי כדי שאביא לו שתייה ואמרתי לו שרק אם אעזור לך אביא לו. שי-שירז אני הזעקתי גבר״ היא אומרת ״ולא סתם גבר, הזעקתי את פאבלו ריביירה״.
שמעתי, שמעתי את השם הזה בכתבות, בסיפורים, סיפרו לי שהוא אכזרי, שתלטן שלא רואה בעיניים.
הוא ראש העולם התחתון, הבן אדם שהציל אותי.
״זה היה נראה כאלו הוא נכנס וראה אותנו במקרה הוא נכנס גם עם בחורה״ אני אומרת.
״כן הוא לא האמין לי, הוא חשב שאני שתויה״ היא אומרת ״כולם יודעים שיש לו סיפור עם נשים שנאנסות, הוא שונא אנסים״.
״למה?״ אני שואלת. ״את זה אף אחד לא יודע״ היא אומרת.
״והאישה שאיתו היא סתם אישה שמצא באקראי במועדון״ היא אומרת ״היית חייבת לראות את הפרצוף שלה כשמשך אותה אליו באמצע המועדון״.
היא מצחקקת בקולניות ואני מחייכת בשקט, מפחדת לחשוף קול פתיחת פה.
״לורן״ אני קוראת בשמה. ״כן?״ היא שואלת.
YOU ARE READING
Same speech
Romance״את מעניינת אותי שירז בראון״ הוא אומר מלקק את שפתיו ומניח את ידיו על אגני ״את מבינה את זה?״. ״אתה סתם עוד לבן״ אני אומרת בביטחון ״זה יעבור לך״. האחיזה שלו בי מתהדקת כאיום ואני פולטת גניחה שגורמת לו לחשוף את שיניו הלבנות. *הסיפור השלישי שלי
