Chapter 2-Taehyung

1.9K 173 128
                                    

Song: Higher-The Score

2.10.2017 יום שני-14:00 בצהריים.

עמדתי במטבח הלבן, השיש כולו היה מבולגן בגלל כל הירקות שהונחו עליו. מחבת עם שמן עמדה לה על הגז, על קרש החיתוך חתכתי בצל לבן בזהירות, כשהדמעות זולגות על לחיי; לעזאזל, הבצל הזה צרב לי בעיניים. בעוד שחתכתי שמעתי צרחות שהגיעו מכיוון המסדרון שהיה עשרה צעדים מהספה שהייתה ממול המטבח. נאנחתי בכבדות, הייתי מיואש מכל הבלגן ששרר בבית הזה. הבטתי במחבת שבתוכה היה שמן תוך כדי שחתכתי את הבצל לקוביות שהשתדלו להיות קטנות, תהיתי לעצמי למה השמן לא מתחמם כדי שאוכל לזרוק לתוכו את הבצל. צרחה נוספת נשמעה מהחדר, "אבא!" אחד התאומים צרח ואז קול בכי חלוש הגיע מיד אחריו. הנדתי בראשי בחוסר אונים, הם הסיחו את דעתי ואז מבלי ששמתי לב, הרגשתי את הסכין הגדולה חותכת את האצבע שלי; זה כל כך צרב, נשכתי את שפתי ויבבתי מעט כשצפיתי בדם זולג לו ומתנגש ברצפה. הלכתי ישירות לכיור, פתחתי את זרם המים ושמתי תחתיו את האצבע המדממת שלי.

"טאהיונג! איפה אתה? ג'ה היון הרביץ להאן סו!" שמעתי את ג'ימין צועק לי מהחדר. עצרתי את זרם המים ושמתי את ידיי על עיניי, שפשפתי אותן מרוב העייפות ששלטה לי בגוף. הייתי עייף, היה קשה לקום כל יום בבוקר, להלביש אותם, ואז לקחת אותם לגן ומשם ללכת ישר לעבודה. נשענתי על השיש והעברתי את ידי על שיערי, בהיתי בתוהו ובוהו שהיה בדירה. צפיתי בטלוויזיה הדלוקה ובספות שהיו מלאות בשמיכות, הרצפה הייתה מלאה בצעצועים של הבנים והאי במטבח שבו נמצאתי היה מלא בבקבוקים ריקים וחצי מלאים בכל מיני משקאות שהבנים רצו. היה לי מזל שהדירה עוצבה כך שהמטבח והסלון זה מול זה בשטח מרווח, כך יכולתי לפקח עליהם שלא יפגעו. אהבתי את הבנים שלי, הם היו כל עולמי, אבל לפעמים רציתי פשוט לקחת את הרגליים העייפות שלי ולצאת לחופשה. הבטתי במחבת עם השמן וראיתי שהיא עוד לא התחממה, אך לפתע ג'ימין הגיח אל הסלון מהמסדרון החשוך והצר שהוביל לחדרים. צפיתי בו מזיז את ראשו לעברי כשהיד הימנית שלו מחזיקה את ג'ה היון והיד השמאלית מחזיקה את האן סו ושניהם משעינים את ראשם על החזה של ג'ימין כשהאן סו עדיין בוכה כשהמוצץ בפיו. "הנה אתה! ג'ה היון משך להאן סו בשיער-" ג'ימין נקטע באכזריות על ידי ג'ה היון שיצא להגנתו. כבר לא יכולתי להיות מיואש יותר, הקושי היה גדול כשזה הגיע לילד הזה.

"אבא! זה לא נכון! האן סו לקח לי את הצעצוע שהיה על הרצפה!" הוא מחה עם ידו. קולו התינוקי עדיין כבש את ליבי ורק רציתי לנשק אותו. ג'ימין עקף את הספה השחורה והתקדם לאי במטבח שהיה בפני, והניח את התאומים על האי הזה כשכמה בקבוקים נופלים על הרצפה. הרעש של הבקבוקים נופלים גרם לי לרצות לבכות מרוב הייאוש. נאנחתי שוב והתקדמתי לעבר האן סו שישב על האי הגבוה של המטבח וקבר את פרצופו בין ידיו כשהוא מתייפח. נעמדתי מולו והרמתי אותו על ידי, נשקתי לראשו וחיבקתי אותו בחוזקה.

Broken Tomorrow ↬ TaeKookWhere stories live. Discover now