-פרק 8-

888 96 73
                                    

"אתה בא?" שאל גונגקוק בזמן שסידר את דבריו לתוך התיק.
"כןכן" הסתכלתי על הוסוק רואה אותו קם לאט לאט ומסדר את דבריו באיטיות.
"הוא נראה לא טוב אחריי השיחה שהייתה לו עם גימין" אמרתי מודאג.
"כן.. הוא אמר לך משהו?" שאל גונגקוק מסתכל גם הוא על הוסוק.
"לא" עניתי.

-

"ממתי אתה והוסוק חברים?" שאל טאה בזמן שהוא וגנגקוק מתקדמים לכיוון הבית של גונגקוק.
"וואי אני לא זוכר" צחקק גונגקוק מובך.
" נראה לי מכיתה א"
"שהגעתי לפה הייתם סגורים ולא דיברתם אחד עם השני.. למה פתאום כן?"

"אחריי התאונה שלי שגרמה לי להיות נכה כולם התחילו לרדת עליי ולהציק לי, היה עליי חרם והוסוק היחידי שהיה איתי.
לא רציתי שגם עליו יצאו ויעליבו אותו כי הוא לא עשה או גרם כלום לאף אחד, אז עשינו הסכם, שהוא לא מתקרב אליי בזמן בית ספר והוא לא מגן עליי ובמיוחד לא מראה את זה שאנחנו חברים" הסביר גונגקוק והשפיל את ראשו.
"הוא בהתחלה לא הסכים לזה אך אחריי שהתחננתי בפניו והסברתי לו שזה מה שיעזור לי להתקדם בבית ספר, הוא הסכים"
"נפגשנו אחריי בית ספר בבית שלי אך אחריי כמה זמן זה נעלם ונפגשנו רק בבית ספר ולא דיברנו אלה רק העברנו אחד לשני מבטים במסדרון.."

"הגענו" עצר לפתע גונגקוק מול בית יחסית גדול.
"זה הבית שלך?" שאל טאהיונג בוחן את מראה ביתו של הצעיר.
"כן, לאמא שלי קוראים ג'יהיו"
"אני יעזור לך" אמר טאהיונג שראה שגונגקוק מתחיל לגלגל את גלגלי הכיסא לכיוון שער הכניסה.
"תודה" חייך הצעיר לבוגר ממנו שמיד החזיר חיוך.

-

"קח" אמר טאה והוריד את תיקו והניח על גונגקוק שהחזיק את תיקו על רגליו.
"אנחנו בבית" אמר גונגקוק בקול רם אחריי שהוא וטאה נכנסו לבית.
"ילדד שלייי" שמעו לפתע מכיוון המטבח ואמו של גונגקוק רצה לכיוונו וחיבקה אותו בחוזקה.
"אמא" חייך הקטן חיוך גדול לאימו
"הוו שלום" אמרה אימו אחרי שראתה את הגבר השחום שעומד מאחורי הבן שלה.

"היי" מלמל השני בחיוך.
"קים טאהיונג" הושיט הבוגר את ידו לאימו של חברו.
"ג'יהיו" ענתה אימו בחיוך ולחצה את ידו.

"מה הכנת לאכול אמא?" שאל הקטן בציפייה ורעב גורם לשתיים לצחוק.
"כל הזמן חושב על אוכל הקטן הזה" צחקקה אימו ובילגנה את שיערו.
"אני תכף יוצאת ככה שלא היה לי כל כך הרבה זמן להכין אז הכנתי ראמן ומרק" אמרה אימו וסימנה להם לבוא אחריה למטבח.

"גונגקוק הניח את תיקם על הרצפה בכניסת הבית וטאהיונג הסיע אותו לכיוון המטבח.
"אני כבר מאחרת, אז פה זה הסירים, קוקי כבר יראה לך איפה הצלחות אני פשוט חייבת לרוץ" מיהרה אימו של הקטן נישקה את בנה על הלחי וחיבקה את טאהיונג
"היה נעים להכיר אותך, אני מקווה שאחזור אתה עדיין תהיה פה שנוכל להכיר הרבה יותר" חייכה אימו לכיוון הבוגר שחייך והנהן.
"ביי אמאא" צעק הקטן לאימו שרצה לדלת
"ביי קטנים שליי" טרקה אימו את הדלת וככה השאירה את שתי הנערים לבד.

someone like me|| TaekookKde žijí příběhy. Začni objevovat