someone like me|| Taekook

פרק 26

"תגיד, למה לא סיפרת לקוקי על המתנה הנוספת שקנית לו ליום הולדת?" שאל הוסוק בבלבול בזמן ששכבו על המיטה בחדרו, טאה מסתכל על התקרה והוסוק יושב על המיטה ומשחק בכדור שבידו.

טאה הוריד את מבטו אליו, "אני מחכה לרגע בו היא תצא לפועל, אחרת הוא סתם יחכה ויחכה" הסביר טאה והוסןק הנהנן, "וזה יצא מתי..?"

"מחר" השיב טאה והוסוק פער את עיניו, "מחר?! הוא יהיה בעננים!" אמר הןסוק בהתלהבות וטאה הנהנן בחיוך, "אני רק מקווה שהמתנה הזאת באמת תעזור במשהו כמו שאמרו לי.."

-

"קוקי, אני יוצאת!" נכנסה אימי לחדרי שתיקה על כתפה ומפתחות האוטו בידייה, "יש לך סיר אוכל על הגז ולימונדה במקרר, אם אתה צריך משהו תתקשר לגימין או הוסוק, הכנתי מספיק אוכל לכולכם" אמרה בחיוך, מתקדמת אליי ונושקת לראשי, "תשמור על עצמך, אני אחזור בלילה" אמרה והתקדמה אל דלת היציאה, ולאחר כמה שניות נשמע טריקת דלת כניסת הבית.

נאנחתי, מה אעשה עכשיו לבד? אולי אקרא לגימין? אבל חפרתי לו ממש בזמן האחרון... אולי להוסוק?

הוצאתי את הטלפון מכיסי, מחייג להוסוק, "כן קוקי? קרה משהו?" קולו של הוסוק נשמע, "אמא בדיוק הלכה לעבודה ומשעמם לי.. אתה יכול לבוא?" שאלתי בתקווה, "אני מצטער קוקי אבל יש לי דייט עם גימיני, אבל אני בדיוק פה עם טאה, הוא פנוי!" השיב וגרם לחיוכי לעלות מעט.

"ת-תביא לי אותו" ביקשתי בנימוס ושמעתי מלמולים ואז את קולו העמוק של טאה, "בייבי? מה יש?"

סומק עלה על לחיי, "א-אתה יכול לבוא..?" שאלתי בתקווה, "ברור, אני אצא עכשיו" אמר וגרם לחיוכי לקרון, הנהנתי למרות שאין לו יכולת לראות, "אני מחכה לך" אמרתי באושר, "אני אביא גלידה" אמר וצליל הניתוק נשמע.

הנחתי את הטלפון לידי ובהיתי בתקרת החדר בחיוך, כל פעם שאני רק שומע את קולו של טאה חיוך עולה על פניי. יש לו השפעה כה אדירה עליי, אני רק מקווה שזה לא יפגע בי בסוף..

-

"כן אמא, אני הולך לקוקי עכשיו אני לא יכול" אמרתי לאימי שנכנסתי לסופר שהטלפון על אוזניי, "אין בעיה, תמסור לו דש!" אמרה, "תרשמי לי כשאת בבית" ביקשתי ממנה והיא המהמה ושנייה לאחר מכן צליל הניתוק נשמע.

הכנסתי את הטלפון לכיס האחורי במכנסיי, צועד אל מתחם הגלידות ומסתכל על כל הסוגים שיש.
אני אקח לו בן אנד ג'ריס, הוא אוהב את זה.
לקחתי טעם קרם עוגיות לו ולי שוקולד, יודע שבסופו של דבר הוא יקח ממני גם.

באתי להתקדם אל עבר הקופות שלפתע ראיתי את גי-בום. במהירות חייכתי והתקדמתי אליו, "גי-בום!" קראתי והוא במהירות הסובב את מבטו אליי, מחייך גם כן ומתקדם אליי.

"מה נשמע טאהיונג?" שאל בחיוך ונעמד מולי, טופח על כתפי, "בסדר, מחר נפגשים נכון?" שאלתי בחיוך והוא הנהנן, "לבחור קוראים גון גונגקוק נכון?" שאל ואני הנהנתי, "עדיין לא סיפרתי לו עלייך, אני בדיוק בדרך אליו ואז אספר לו עלייך" אמרתי בחיוך והוא הנהנן, "אל תדאג, אני בטוח שהכל יהיה בסדר" אמר ואני חייכתי בתקווה, "אני מקווה.."