-פרק 19-

807 102 92
                                    

ממתי מהבדיחה למעלה אמא😂😂
-

נקודת מבט טאהיונג:

'אנחנו לא באמת ביחד'

שכבתי על מיטתי, חושב על משפט זה שוב ושוב.
הם באמת עבדו עליי? שיחקו ברגשות שלי? גרמו לי לחשוב שהם זוג שהם בעצם לא?
איך הם יכלו לעבוד עליי ככה..? איך גונגקוק יכל לשקר לי ככה ולהתנהג בכל משך הזמן הזה כאילו והוא לא נותן לי להכנס לשקר שהם זוג?

הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל, שיחות מגין, גונגקוק ואפילו מנאמגון, אך אני לא עונה להם, אני לא במצב לדבר, אני כל כך כועס עליהם, אם הם חברים הם לא היו משקרים לי ככה, גונגקוק לא היה משקר לי ככה..

"שיחה קולית אחת, לא נענתה" נשמע לפתע מטלפוני, גורם למבטי להסתובב לטלפוני שמונח לידי במיטה.
לקחתי אותו בידיי, בודק ממי השיחה הקולית, על מסך הבית היה רשום: 69 שיחות שלא נענו מ"אומה עצבנית"⚠️💗
43 שיחות שלא נענו מ"נאמגון החרא"
87 שיחות שלא נענו "junngKook🐇💕"
שיחה אחת מ"הסוס שאני אוהב🦄💗"
שיחה קולית שלא נענתה מהסוס שאני אוהב🦄💗

לחצתי על השיחה הקולית מהוסוק, מזכיר לעצמי שחייב להחליף את השם בדחיפות.
"היי טהא, זה הוסוק, שמעתי שקרה היום משהו   בבית ספר מגין וגונגקוק, אבל אף אחד מהם לא זמין ואני די דואג, הברזתי מדייט עם גימין, אני בדרך אלייך, בבקשה תענה.."

חייכתי ממשמע אוזניי, בקולו של הוסוק היה נשמע דאגה ושמחתי לדעת שיש חבר אחד שבאמת דואג לי וחושב עליי.
באתי להתקשר אליו אך בשנייה שלחצתי על שמו צלצול פעמון הבית נשמע.
סגרתי את הטלפון וירדתי לדלת כניסת הבית, פותח אותה בחיוך, רואה את הוסוק עומד בפתח הדלת לחוץ, "טהא" נאנח בהקלה והתנפל עליי בחיבוק, "היי הוסוקי" ציחקקתי והחזרתי לו חיבוק.
"אתה יכול להסביר לי למה לעסאזל אתה לא עונה?" הוא השתחרר מהחיבוק ונכנס לבית, מניח את התיק על הספה.
"ר-רבתי עם גונגקוק וגין.. גם נאמגון מעורב בזה" נאנחתי והשפלתי את ראשי.
"מה?! מה קרה?!" הוא שאל בשוק ובמהירות הסתובב אליי, מרים את מבטי אליו ומסתכל עליי בחמימות.

*לפניי 4 שעות*

'אנחנו לא באמת ביחד'
"מה?" שאל טאהיונג, מנסה להבין את דבריו של הקטן.
"הזוגיות שלנו.. היא מזוייפת" הסביר הרופא את דבריו של הנכה הנבוך, לא גאה במה שהם מספרים כרגע.
"א-אתם.. לא באמת ביחד?" שאל השרירי, מרגיש את זעמו מתחיל לעלות בעמוד השדרה שלו, הנכה הנהן בעצבות, מפחד מתגובתו של האחר, ובצדק, הוא כל כך זעם, כעס, התאכזב, היה מעורבב ברגשות.
"למה עשיתם את זה?" חרק השרירי בשיניו בכעס, ניסה לשלוט בזעמו ולא להתפרץ על השלושה במכות.
"א-א.." גמגמו השלושה לא יודעים מה לענות.
"תענו לי!" צעק אדום השיער בכעס, לא מסוגל להסתכל בעיניהם של השקרנים שעומדים מולו.
"אנחנו מצטערים.." השפיל הרופא את ראשו, לא אומר את הסיבה האמיתית מאחר וראה שהנכה לא ענה במקומו, לכן אין לו רשות לגלות את ריגשותיו של הקטן.
"מצטערים בתחת שלי" ירק השרירי בכעס וטרק את הדלת אחריו, משאיר את השלושה לבד.

someone like me|| TaekookWhere stories live. Discover now