-פרק 22-

604 53 28
                                    

תודה רבה על 12 אלף צפיות!!🥳❤

-

נקודת מבט גין:

סידרתי את החדר שלי בבית הספר וגרמתי לו להיראות מצוחצח כאילו ויצא כרגע מהניילונים. התיישבתי על הכיסא בעייפות והתחלתי לסדר את התרופות.

אני מתגעגע לנאמגון.. הוא לא עשה שום צעד מאז הנשיקה.. בקושי דיבר איתי וגם לא בא לפה מאז.. אני באמת לא מבין מה קורה.. אני רוצה אותו והוא לא פה.. לא משנה כמה אני מחפש..

דפיקה נישמעה על הדלת ובמהירות הסתובבתי אליה, מתפלל בליבי שזה נאמגון.
"איך אתה מרגיש גיני?" שאל גימין שנכנס בחיוך עם שקית בידו. פרצופי נפל בעצב ונאנחתי ביאוש, מה אני בכלל מצפה? הוא לא יבוא.. כמו כל היומיים האלה..

"בסדר.." מלמלתי בחוסר עיניין והסתובבתי חזרה לתרופות, ממשיך לסדר, "למה אתה נראה עצוב גיני? הוא לא הופיע גם היום?" שאל הצעיר בדאגה ולקח כיסא והתיישב לצידי.

הנהנתי בעצב והפסקתי לסדר את התרופות, משחק עם הפקק של אחד התרופות בעצב ויאוש, אני יומיים רק יושב בחדר המזוין הזה ומחכה לו. כמו מסכן. והוא פשוט לא מופיע..

"ניסית להתקשר אולי?" שאל גימין בדאגה וליטף את כתפי, "שלחתי לו הודעה אתמול בצהריים והוא לא ענה בנתיים.. והוא היה מחובר.." מלמלתי פגוע, הוא מסנן אותי, במקום לבוא ולדבר איתי כמו שתי בוגרים הוא מעדיף את השיטה הילדותית והפוגענית הזאת. חשבתי שהוא השתנה..

"ומה כתבת?" שאל גימין בסקרנות, "היי.." השבתי בפשטות. על כזאת הודעה פשוטה היה לו קשה לענות..?
גימין נאנח והוציא מהשקית קופסאת אוכל שהפיצה ריחות מגרים להפליא, "תאכל, הכנתי לך את זה, כי אתה לא אוכל טוב לאחרונה" מלמל בדאגה והוציא סכום מהשקית, מניח מולי על השולחן.

"תודה קטני" מלמלתי בחיוך קטן ואכלתי לאט לאט ולאחר כמה דקות אכילה בשקט דפיקה נישמעה על הדלת והסתובבנו לראות מי עומד בה.

"אפשר ל-לדבר?" שאל נאמגון  במבוכה.

-

בתאונה של גונגקוק:

"אני בדרך אחי תסתום כבר!" צרח גיניונג בעצבים לטלפון ונסע במהירות על הכביש, מודע לכך שמאחר ב40 דקות לפגישה עם חבריו.
"אתה מאחר בכמעט שעה!" צעק עליו חזרה וונהו בעצבים, "אני יודע! אני חמש דקות אצלכם" השיב גיניונג בעצבים ולחץ על הגז חזק יותר, מגיע למהירות של 120 בכביש רגיל (כוונה: לא מהיר.)

"איפה אתה עכשיו?" שאל חבר שלו ביאוש, "20 דקות ממכם" מלמל בעצבים ונסע כמו מטורף, "אז איך פאקינג 5 דקות יחתיכת אידיוט!?" צעק חברו בעצבים, "אולי כי אני נוסע על פאקינג 120!!" צעק חזרה וראה שלפתע יש מעבר חצייה ובו עובר ילד בחיוך וגלידה בידו.

someone like me|| TaekookWhere stories live. Discover now