Your Pain Is Mine [J.JK&K.TH]

פרק 2 - איפה ג'ין?

כמו שפרסמתי אחרי 10⭐ מעלה עוד פרק..
ותודה ל BTStaekook17 וMallyB18 ולכל אלו שהגיבו והצביעו וגם לakoarmy שהצליח להצחיק אותי..😏 (נונה שמחה עכשיו~)
***
*נק' מבט טאהיונג*
ישבתי בסלון הבית המשותף שלנו עם גימין שהתווכח איתי..
"שוב פעם לאדום?!" הוא התרגז ואני המשכתי בשלי. "טאהיונג, למה שלא פשוט תצבע לכחול, אני לסגול ויונגי לאפור?!"
אני לא מבין, למה זה כל כך משנה לו לאיזה צבע אני אצבע את השיער?

"גימין אני מצטער להגיד לך, אבל זה השיער שלי!" קמתי ממקומי נירגז עובר לספה הקטנה שהיתה בפינת החדר.
"נו מה איתכם שוב?" יונגי ניכנס אל החדר. "לא עניינך!" גימין ענה ביובש וסובב את פניו. "טוב.." יונגי משך במותניו, נעלב מעט מהתגובה הפזיזה של גימין.
הוא חזר לענייניו בלי להתווכח איתו יותר מידי..

"Hi guys!"
נאמג'ון נכנס אל הבית. "נאמייי!" עוד לפני שהספיק להכנס לסלון, ג'ימין התנפל עליו בחיבוק מוחץ ושניהם נפלו לרצפה הקרה.
"היי ג'ימין.." נאמגון ליטף את שיערו הוורוד של המרשמלו השמנמן. "גימין אני חושב ש..." הוא קטע אותי. "זה בסדר מצידו! נכון נאמי?!" הוא משך בחולצתו של הבוגר שנמעך תחתיו.. "אמממ.. ברור שזה בסדר! אני רק.." הוא התיישר מעט, מנסה לתפוס תנוחה נוחה כשהילד מעליו. "אז.. איפה גין?" ג'ימין שאל תוך כדי שהוא קם מעליו "הוא הלך לקניות לארוחת הערב החגיגית שלכם בשבוע הבא.." אמר בחיוך. (טאהיונג, יונגי וג'ימין הם איידולים ובשבוע הבא הם יוציאו אלבום..)
הגומות הבולטות שלו הוסיפו לחיוכו הכובש. "הוא באמת יכין לנו ארוחה חגיגית?!" גימין קיפץ באושר. (המרשמלו הזה..)
"כאילו שהוא מעולם לא בישל לנו.." התגרה בו יונגי "שתוק!" גימין שירבב אליו את לשונו וההוא פשוט ברח משם. (יונגי..) "אני מניח שהוא יחזור בקרוב.." נאמגון התקדם לחדרו כשגימין אוחז בידו ומספר לו את חוויותיו המסעירות שקרו לו היום - בין ארבעת הקירות.. (חרוז~)
ואני?
אני נישארתי שם על אותה הספה בוהה באוויר.
כזה אני - רחפן..

"Bzz..bzz.."
הפלאפון שלי רטט מספר לא מוכר היה על הצג. "הלו?" קול גברי עדין נישמע מהעבר השני. "היי.." עניתי ביובש. עדיין שקוע במחשבות. "אתה איידול?"
הוא לא יודע למי הוא התקשר?
"כן.." אמרתי בלי להסס. "אהה.. אני מר ג'און" הוא הציג את עצמו ברשמיות. "אהה אני מבין.." לא ידעתי בדיוק מה לומר, אני לא יודע איך לדבר עם אנשים חדשים וגם לא יצא לי.. "המנטור שלכם הפנה אותי אליך. אני אתן חסות לההופעה הקרובה שלכם.." הוא הצהיר נירגש. 'בטח עוד אחד שמנסה להרים לעצמו את העסק..' חשבתי לעצמי. "אוקיי תודה לך." עניתי והתכוונתי לנתק..
"רגע.. עם מי דיברתי?" משהו בקול שלו נתן לי ביטחון כאילו הכרתי אותו קודם.. "טאהיונג.."
*נקודת מבט גונגקוק*
לאחרונה התחלתי לשים לב שאני די עוזר לאנשים. אני לא מנסה להשוויץ אבל..
כן, אני ג'און ג'ונגקוק החלטתי לתת את חסותי לאחת ההופעות המצליחות בארץ ובעולם..
-חייגתי לאחד האיידולים-
"הלו?" היה שקט בצד השני. "היי.." ציפיתי לשמוע קול אחר לגמרי ממה ששמעתי. "אני מר ג'און." הצגתי את עצמי, מצפה לשמוע עוד מהקול הזה.. "אהה אני מבין.." הוא ענה בלי קשר, אבל משהו בקול שלו ריצה אותי. למרות התשובה היבשה שלו..
הסברתי לו שהמנטור שלו שלח אותי אליו כדי להסביר לו על מטרתי. אבל הנער הזה היה אדיש.. "אוקיי, תודה לך.." הבנתי שהוא עומד לנתק. אבל לא רציתי בזה, אולי כי רציתי לשמוע אותו עוד..

"אוקיי..עם מי דיברתי?" זה הדבר שיצא לי באותו הרגע וגם כי אולי באמת רציתי להכיר אותו.. "טאהיונג" משהו בקול העמוק והאדיש שלו לא נתן לי מנוח, רציתי להכיר אותו יותר~ לא יודע למה, אבל הרגשתי כאילו אני כבר מכיר אותו שנים..
***
יאי פרק 2 יצא..
ספרו לי בתגובות איך היה!
💛u