Your Pain Is Mine [J.JK&K.TH]

פרק 23 - עמי ותמי

היי וואו אוקיי אז לפני שנעבור לפרק רק רציתי לומר כמה מילים - איך לא נזפתם בי להמשיך? הספר הזה מתפרס על יותר משנה מאוקטובר 2018 עד עכשיו שזה נובמבר 2019!
היו פעמים שפשוט לא הייתי במוד לכתוב, עברתי המון בתקופה האחרונה..
אני חושבת שממש השקעתי בפרק הזה. מקווה שתמשיכו להנות מהספר ביצ'ס! 🌠
______________________
אני נאנק באפלה הגמורה שהיתה שם מנסה להשתחרר מהכבלים פי סתום בנייר דבק חזק במיוחד. כל האימונים שעברתי לא ממש עזרו לי להשתחרר מהכיסא שהייתי כבול אליו כמו ספר לכריכה.
והקטע הוא שאני מבין למה אני כאן, קשור בחוזקה בקור ששרר שם אני מבין איפה טעיתי.. אבל האם זו הייתה טעות כל כך גדולה לנסות להגן עליך קים טאהיונג?
מהרגע שראיתי אותו כל מה שרציתי היה רק להגן עליו, עוד לפני שהבנתי בכלל מה אני חש כלפיו המטרה הזו עמדה מול עיניי.

להגן עליו, על המלאך שלי.

פלאשבק

"גאנג הוסוקקק!" אני צועק כשעיניי מודבקות למסך המחשב ומה שומר הראש האומלל שלי עשה רע שהוא צריך לשמוע אותי צועק על הבוקר?!
"כן קוקי אני כאן!" הוא התייצב מולי במידיות, כמו חייל מול קד. הןא הבין כמה אני שונא שמתעלמים מפקודות שלי.

עיניו החומות בהקו באור השמש שבקע מהחלונות הגדולים שהיו מאחוריי וגרמו לפניו להיראות מוארות. לא לחינם הדביקו לו את הכינוי 'סאנשיין'.

"הוסוק.." הרצנתי את פניי מסמן לעובד הנאמן שלי לשבת מולי בזמן שאני מטיל עליו את המשימה. "תקשיב.. זוכר את קים טאהיונג? אמרת שאתה מכיר אותו עוד קודם.. אני צריך שתמצא לי פרטים לגבי הטראומה שלו.." הוא הביט בי במבט קשה לפיענוח, הוא סוג של עיכל את מה שאמרתי.. מה כל כך קשה להבין? אני רוצה לדעת למה הילד הזה נרתע ממני ומאנשים בכללי אני רוצה לגרום לו להרגיש טוב יותר על ידי שאהרוס במו ידי את כל אלו שגורמים לו להרגיש רע. גם אם אפגע בעצמי על הדרך.
"גאנגקוקה.." פניו התרצנו לאחר דקות ארוכות שחשב בינו לבין עצמו ולא ממש שיתף אותי במה שעבר לו בראש.. עוזר מניאק.