Your Pain Is Mine [J.JK&K.TH]

פרק 8

אני מנסה לעשות כמה שיותר שיפים כפי שאתם רואים.. אבל אני מניחה שההמשך יתמקד יותר בויקוק.
#נאמגין
#יונמין
#ויקוק

*

נקודת מבט נאמגון

קמתי בגלל השמש המסנוורת, אני רגיל לקום מוקדם רק שהיום אני קצת עייף.

הסתובבתי הצידה מופתע לגלות שהמיטה של גין ריקה כבר. "מה השעה?" העברתי את ידי בשיערי, "12?!" קפצתי מהמיטה והתארגנתי במהירות. אני צריך לנצל כל רגע נתון. הלכתי למטבח בעקבות הריח, ג'ין התעורר הרבה לפניי..
"בוקר טוב!" הוא אמר תוך כדי שהוא מבשל. "בוקר טוב.." אמרתי בקול צרוד מחבק את מותניו מאחור. "אני מניח שאנחנו בסדר?" גיכחתי כששמעתי את השאלה ונשקתי בעדינות את צווארו. "ברור שכן." ג'ין ואני היינו אחים אחרי הכל, אומנם אחים חורגים אבל לכן בהתחלה התנגדתי לקשר הזה.
"למה אתה כל כך עדין איתי?" הוא הוזיז את כתפיו באי נוחות והסתובב אליי. "אני?" חייכתי אליו. ידיו היו על צווארי וידיי על מותניו. "כן.." נישקתי אותו נשיקה קטנה על השפתיים והוא רק העמיק אותה, יש לציין שאני מנשק ממש טוב.
הנשיקה הלכה והתחממה בערך כמו האוכל שהיה על האש..
אנחנו מתקדמים בקצב מהיר, אני מוריד את החולצה שהרגע לבשתי ומוריד את מכנסיו מתחיל לגעת בישבנו, מסמן כל חלק בביטנו ומוציא ממנו גניחות שקטות. "בוקר.. יא מה ניראלכם?" יונגי הרווק הממורמר נכנס למטבח, הוא מיהר לכסות את עיניו של ג'ימין שבהה בנו כל הזמן הזה. "מיאנה.." גין לחש מובך כולו מהסיטואציה. "הכל בסדר בייב." קירבתי את ראשו אליי זורק ליונגי מבט מאיים והוא מיהר לצאת משם יחד עם ג'ימין..

נקודת מבט יונגי

הבוקר הגיע. שוב נאלצתי לעזוב את המיטה. התארגנתי כשפלאשבקים ממלאים את ראשי.
'האם ג'ימין ואני עשינו משהו אתמול?' מיהרתי להוציא את המחשבה הזו מראשי, הילד הזה בחיים לא יחבב אותי! המחשבות עליו מייסרות אותי. אני דואג לו, אבל אני פוחד שאני זה שאפגע בו.

"בוקר..יא מה ניראלכם?" נכנסתי למטבח המום ממה שראו עיניי, נאמג'ון וג'ין מזדיינים להנאתם