Your Pain Is Mine [J.JK&K.TH]

פרק 13 - אני לא כמוך

היי דרלינגס!
החלטתי לנסות לעשות נקודות מבט ויקוק פחות יונמין ואמג'ין, מה אומרים? זה נשמע בסדר?
*
נקודת מבט ג'אנגקוק

שוב הקור העיר אותי משנתי, הבטן שלי מקרקרת ואני עדיין לבד. אני לא יודע איפה הוסוק וגם לא איפה הפלאפון שלי, אני לא יכול לחפש..
ניסיתי לקום, הייתי חייב להתפנות, הרגליים שלי רעדו אבל המשכתי ללכת מתקדם לשירותים "הרופאים המזדיינים הללו.." חיפשתי את דרכי באפלה עד שהדלקתי את האור עם ידי החבושה.
"אווץ'" נתקעתי בשידה. ראייתי התשטשה, אני עדיין חלש, הפצעים עדיין לא החלימו. התחושה הזו של להיות החלש לא התאימה לי, אני חזק, הגוף שלי תמיד היה חסין ופתאום הוא בוגד בי. אני מנסה ללכת כשאני נאחז בכל מה שנקרה בדרכי, מתעלם מהמרחק הרב שהיה ביני לבין השירותים.
הגעתי ליעד , השירותים, דם ירד מידיי הפצועות שנילחמו להיאחז בכל מה שרק היה שם, אני לא רוצה ליפול.
"ג'און ג'אנג קוק?" שמעתי קול עדין מתוך דממת המוות שהייתה בחדר. "אתה צריך עזרה?" גוף קטן חדר לחדרי מיהרתי לסיים את עניניי ולצאת משם ואז ראיתי אותה הרופאה ההיא בעלת השיער החום. "היי.." אמרתי נבוך, לדבר עם בנות מעולם לא היו הצד החזק שלי..
"היי מר. ג'און!" היא החזירה לי חיוך קטן, "אני אטפל בך היום!" ניסיתי לחייך למרות הקושי הרב שהיה לי. "צריך עזרה?" היא אחזה בידי, שיחררתי את אחיזתה והמשכתי ללכת בעצמי. "אני כאן כדי לעזור אתה יודע.." היא נראתה פגועה, כרגיל אני תמיד החרא בכל הסיפור. "אני באמת מצטער, אבל אני מסתדר בעצמי." התחלתי לחפש את הפלאפון שלי בשידה הקטנה כשהיא מביטה בי במבט לא מוסבר. "מחפש את זה?" היא שלפה אותו משומקום. "תודה.." אמרתי בחטף ולקחתי לה אותו מהיד, חייגתי להוסוק מתעלם ממנה.
"אייש!" זרקתי את הפלאפון בעצבים לאחר מספר פעמים של נסיון כושל להשיג אותו. "חברה שלך?" הבטתי בה שולח לה מבט מוות, יש לי פרצוף של בויפרינד? "אני מצטערת, פשוט.. חשבתי שלבחור כמוך.." היא נשכה את שפתיה גילגלתי את עיניי מחייג להוסוק שוב.
עיניה לא משו ממני. "מה את רוצה?" הוצאתי עליה את כל העצבים שהצטברו בי עד עכשיו הרגשתי נבגד הרגשתי בודד ואז היא מגיעה ומבלבלת לי את השכל.
"אני רק רוצה לעזור לך, באמת." היא העבירה את אצבעה במורד פלג גופי העליון גורמת לי לפלוט אנחה קטנה. "מה ניראלך?!" העפתי את ידה ממני בגועל, היא נראתה מפוחדת אבל זה לא עיניין אותי, אני פצוע כל כך אבל עם זאת הייתי זקוק למגע, רציתי כל כך לבלות במיטה עם מישהו כמו פעם, אבל לא הייתי מסוגל אני לא יכול להפסיק לחשוב עליו, על טאהיונג.
"אני מצטער, אבל אני גיי." למען האמת אני בי, אבל אני מחבב גברים יותר מאשר נשים. "אהה, אני מבינה." פניה המאופקות הביטו בי בעצב, אני אוהב את המבט המסכן הזה, המבט שאני מייחל לקבל מטאהיונג, המבט הזה שצועק 'זיין אותי קוקי!'
אחחח..