"לוסי!"
אני מסתובבת. קטניס אוורדין, נשענת על משקוף הדלת של ביתה בשכונת המנצחים. הבית שסבא שלי נתן לה. היא השתנתה מאז המרד, יש לה אותו שיער שחור, אותו כישרון בולט בקליעה למטרה, אבל מאז המוות של אחותה... המבט המטורף הזה לא עוזב את העיניים האפורות שלה. "איפה היית?"
"אולי תגידי לי את?" אני עונה בהתרסה. "אני מניחה שאת יודעת יותר טוב ממני הודות ל...צמיד החדש שלי."
היא משפילה מבט לרגע לאזיק האלקטרוני שעל הקרסול שלי, שעוקב אחר כל תנועה שלי, וחוזרת להסתכל עלי.
"אני יודעת שהיית ב'כירה'," היא אומרת. "מה עשית שם?"
ה'כירה' היא אולי כבר לא שוק שחור, אבל בכל זאת יש שם כמה עסקים מפוקפקים.
אחרי המרד מחוז שתיים עשרה התחיל להתמלא מחדש בתושבים ממחוז שלוש עשרה ובמעטים ששרדו ממחוז שתיים עשרה אחרי שסבי הורה לפוצץ אותו.
הביאו אותי למחוז 12, כדי שקטניס תוכל לפקח עלי מקרוב, כדי שלא אברח או אתאבד לפני שהיום יגיע.
בכל מקרה זה לא כזה מפריע לי, כל חברי הפנו לי עורף אחרי תבוסתו של סבי. אני לבד בעולם.
בכל זאת, יש חלק בי שמתגעגע לכל הססגוניות, הצבע והאווירה של הקפיטול. במחוז שתים עשרה הכל כל כך אפור, ירוק ורגוע. כל הטירוף הזה ממש חסר לי.
אני נאנחת ומרימה את השרוול, תולשת את הניילון וחושפת את הזרוע שלי.
קטניס מנסה להסתיר את זה, אבל אני רואה את עייניה נפערות ואת הכאב מכווץ את פניה. אני מחייכת בסיפוק ומלטפת את הקעקועים החדשים שלי.
הקעקוע הראשון הוא פתית שלג - סנואו. אם אני מתכוונת לייצג את סבא שלי בזירה אז עד הסוף.
בכל מקרה אני נראית בדיוק כמוהו, החל בשפתיים המלאות וכלה בעיניים השחורות המנצנצות והעור הצחור.
נותני חסות? תשכחו מזה.
הדבר היחיד שקיבלתי מאבי, פיניק אודייר, מתנת יום ההולדת ה25 של אמא שלי, הוא השיער. אבל כיסיתי אותו ממזמן בצבע כחול-שחור כי צבע הברונזה-הבלונדיני גרם לי להראות חלשה וטיפשה.
אני לא חושבת שהוא היה מודע לקיומי, ובטח שלא אישתו, אנני קרסטה. אני בטוחה שהיא לא יודעת שאחותו של התינוק שהיא נושאת כבר שישה חודשים ברחמה נשלחת לזירה.
הקעקוע השני הוא ורד לבן, חונק פרח פרימרוז אדמדם. היה קשה לפספס את האובססיה של קטניס המטורפת הזאת לוורדים לבנים. בהתחלה רציתי שהוורד יחנוק פרח קטניס, אבל אז הבנתי שפרח פרימרוז - פרים - כמו אחותה הקטנה הוא הנקמה המושלמת.
קטניס מתעשתת ומכחכחת בגרונה. "למה עשית את זה?" היא שואלת. "את יודעת שזה אסור, מנוגד לחוק."
YOU ARE READING
משחקי הרעב 4 - נקמה
Fanfiction#הושלם, תודה לאל# "נערוך סבב נוסף של משחקי הרעב עם ילדי הקפיטול," אומרת קוין. "למה לא?" משיבה ג'והאנה. "זה נראה לי הוגן מאוד. לסנואו יש אפילו נכדה. אני מצביעה בעד." ~ מתוך משחקי הרעב 3 ~ סיפורה של לוסי סנואו, נכדתו של הנשיא. לוסי נשלחת למשחקי הרעב ה...
