סבא היה כל כך מתאכזב ממני אילו הייתי מתה בגלל רעל. אולי הוא אפילו לא היה מגיע ללוויה שלי. מוות מכל סיבה אחרת היה מתקבל, כנראה. אבל שנכדתו של מלך הרעלים תמות בצורה כה מבישה? לא בא בחשבון. הוא כבר לא היה קורא לי סנואו; אבל זה כמעט קרה.
אית'ן ניסה להרוג אותי.
אז כנראה שהמלכודת עם ארס הנחש נועדה לי. זה כמעט הצליח. הדבר היחיד שאני רוצה לעשות כרגע הוא לשלוח אותו לקורס בישול עם סטפני בגיהנום. כי אם הוא היה מבשל טיפה יותר טוב, אלמלא הסירחון, הייתי שותה את המשקה שלו.
אבל כדי שאוכל לעשות זאת, אצטרך לשרוד. הוא חייב לחשוב ששתיתי משיקוי שלו.
לעולם אל תתני אמון בבני אדם. לחש לי סבא פעם, לאחר ששב הביתה מיום עבודה מפרך. כולם שקרנים וצבועים שרק רוצים ברעתך.
הוא צדק. אילו רק הייתי מקשיבה לו, הכל היה הרבה יותר פשוט. בכל פעם שנתתי אמון נבגדתי. אית'ן. תומס. אי אפשר יותר לסמוך על אף אחד, ובמיוחד לא בזירה. אם אדם נראה נחמד או טוב לב או מלא חמלה, כנראה שהוא רוצה ממני משהו. לפעמים אני כל כך רוצה להיות כמו סבא. לבו חושל מפלדה, הוא מעולם לא נתן לפחד לתמרן אותו, אף פעם לא עשה טעויות. מלבד אולי הטעות האחת שהביאה למותו, ולמותי העתידי - עצם זה שהשאיר את קטניס אוורדין חיה ובועטת.
כנראה שרק על בעלי חיים אפשר לסמוך בלב שלם. בני אדם הם רעים, סכסכנים ומרדנים מטבעם. אפצ'י מעולם לא הכזיבה.
"לוסי, את לא מבינה כמה אני מצטער."
הקול מקפיץ אותי, ואני מסווה את זה בפרכוס. כמעט שכחתי שהוא שם. ומלבד זאת, אני צריכה להיראות גוססת. נוטה למות.
"למה עשית את זה?" אני מחניקה יבבה. "למה שתהרוג אותי? אחרי כל מה שעברנו?"
"אני עושה את זה בשבילך."
הוא כורע לצדי ומעביר יד בשערי, מלטף אותי במחווה מרגיעה. מה הוא חושב שאני, הכלבה שלו? מלטף אותי בזמן שהוא מרדים אותי לנצח נצחים? אני משתדלת שלא להדוף אותו ממני, ומעמידה פנים שאני משתפת פעולה.
לפתע אני נזכרת בתומס, במשפט שאמר לי אז, כשהניף את סכינו מעל חזי במטרה להרוג. אני עושה את זה בשבילך. למה כולם תמיד כל כך בטוחים שאני רוצה שהם יהרגו אותי? אני כזו.. אובדנית?
"עושה מה בשבילי? הורג אותי?" אני חוזרת על המשפט שאמרתי לתומס. מעניין אם הוא יגיב באותו אופן: ישיב 'כן' בחוצפה גמורה, ולא יטרח אפילו לשטוח בפני הסברים.
"כן," הוא עונה, ושותק ארוכות. אני חוששת שאני על סף השיגעון. כשהוא ממשיך לדבר, קולו צרוד במקצת. "אחרי מה שקרה עם סטפני, ואחרי שאיבדת את האוזן, החלטתי שעדיף שאני אהרוג אותך בעצמי. שלא תסבלי." הוא קם ומסתובב, עומד עם הגב מופנה אלי. אור ירח מסתנן דרך כיפת העצים וגורם לו להיראות נוגה מעט. "אני יודע שקשה לך להאמין לזה, אבל אני רק רוצה שיהיה לך טוב. עד כמה שאפשר, בהתחשב בנסיבות הנוכחיות."
YOU ARE READING
משחקי הרעב 4 - נקמה
Fanfiction#הושלם, תודה לאל# "נערוך סבב נוסף של משחקי הרעב עם ילדי הקפיטול," אומרת קוין. "למה לא?" משיבה ג'והאנה. "זה נראה לי הוגן מאוד. לסנואו יש אפילו נכדה. אני מצביעה בעד." ~ מתוך משחקי הרעב 3 ~ סיפורה של לוסי סנואו, נכדתו של הנשיא. לוסי נשלחת למשחקי הרעב ה...
