"לוסי," לוחש קול מעלי. "תתעוררי. צריך ללכת." יד חזקה מטלטלת אותי ועיני נפקחות לכדי סדק.
"מממ?" משהו קר ודביק מכסה את צד הפנים שלי ואני מוחה אותו במהירות. ריר.
"לוסי," אומר הקול בתקיפות. "הולכים." קווצות שיער זהובות חודרות אל שדה הראייה שלי, זה אית'ן.
"ממ.. מה קרה?" אני שואלת בקול מנומנם. הוא שוב מנער אותי, ואני מתעוררת לגמרי. השחר רק הפציע, ויער העדיין חשוך.
"עברה רחפת," הוא לוחש. "זה אומר ש.." אית'ן מניח לקולו לדעוך, ואני משלימה את המשפט שלו.
"מיועד מת, ומי שהרג אותו כנראה עדיין בסביבה. בוא נעוף מפה."
אני קמה במהירות ומתחילה לאסוף חפצים אל תוך תיק העור, ופניו של אית'ן מתרפות בהקלה. לא לוקח לנו זמן רב לאסוף את הציוד המועט שלנו ולפרוץ במנוסה. בקושי שומעים את צעדיו החרישיים של אית'ן, הוא מתהלך בקלילות בין הענפים והעצים כאילו גר ביער כל חייו. בנוסף לכך, הוא קשת מצויין. הוא הצליח לפגוע אתמול בחיצים שלו בשני עופות שמנמנים וארנבת. זה הופך אותו ליריב מסוכן, אני שמחה שהוא לצדי, לפחות זמנית.
עכשיו נותר לי רק לגרום לו להיקשר אליי, כדי שהוא לא ירצח אותי אחרי שנפרק את הברית.
רק אור מועט מסתנן דרך צמרות העצים, אבל החום בכל זאת בלתי נסבל. כשאנחנו גומרים לרוץ השמש כבר נמצאת גבוה בשמיים, ואנחנו צונחים לארץ, מותשים.
"תגיד..." אני מתנשפת. "אין לך נותני חסות או משהו? כי אני גוועת ברעב."
"עד שבאת דווקא פינקו אותי." הוא משיב. לא מפתיע. ואז הוא מרים את הראש וצועק לשמיים. "הלו! איפה האוכל? אנחנו רעבים!"
אני מגלגלת עיניים וצוחקת. "אתה באמת חושב שז-" הוא קוטע אותי. ומצביע לשמיים.
"תתפלאי." המצנח נופל הישר לידו הפרוסה של אית'ן, ואני מביטה בו בלסת שמוטה.
"אתה... זה כל כך לא הוגן! מה הביאו לך?"
אית'ן פותח את המצנח הכסוף ומזעיף פנים. "יש רק אחד."
אני מציצה מעבר לכתפו ונתקפת קנאה עזה. המבורגר. אחד. אוכל שרק ילדי קפיטול אמיתיים יכירו.
"זה בסדר," אני ממלמלת. "אני אמצא לי איזה צמח.. אני לא אקח ממך את הדבר האלוהי הזה."
הוא מבזיק לעברי חיוך. "צודקת," אוף, קיוויתי שהוא יבין את הרמז ויביא לי קצת, אבל אין תקווה. "את לא תקחי ממני, אני אתן לך." בשלווה גמורה הוא חוצה את ההמבורגר לשניים.
"אתה.. אתה יותר אלוהי מההמבורגר!"
הוא פורץ בצחוק ואומר, "הברית הזאת היתה שווה רק בשביל המשפט הזה."
אני טורפת את ההמבורגר, הבשר העסיסי מתפרק בפי עם השילוב המושלם של ירקות ולחם ואני נזכרת בטעם הקפיטול, ביופי שלו, ופשוט מתגעגעת. אפצ'י מקפצצת אל הברכיים שלי ואני שולפת עלה חסה טרי מהלחם. היא מכרסמת אותו בהלתהבות.
YOU ARE READING
משחקי הרעב 4 - נקמה
Fanfiction#הושלם, תודה לאל# "נערוך סבב נוסף של משחקי הרעב עם ילדי הקפיטול," אומרת קוין. "למה לא?" משיבה ג'והאנה. "זה נראה לי הוגן מאוד. לסנואו יש אפילו נכדה. אני מצביעה בעד." ~ מתוך משחקי הרעב 3 ~ סיפורה של לוסי סנואו, נכדתו של הנשיא. לוסי נשלחת למשחקי הרעב ה...
