השקט שבסערה

אפילוג

אזהרת מתיקות חמורה לפניכם🥰 אבל דיי זה האפילוג אני חייבתתתתתתת אתם תסבלו קצת קיטשיות ומתיקות של החמדמדים שלנו אחרי כל מה שהם אתם ואני עברנו😂

אני משקיף על השדה הנגלה לעיניי מהחלון בבית שלנו, נהנה מתחושת השלווה והרוגע שהוא מפיץ בי. ידיים חמות עוטפות את מותניי מאחור ואני נשען על החזה החם השייך לטיאן.

״בוקר טוב.״ קולו העמוק גורם לצמרמורת נעימה לעבור בגופי בעודו מניח נשיקות חמות בשקע צווארי.
״ישנת עד מאוחר.״ אני אומר בחיוך ומרגיש אותו מהנהן כנגד שקע צווארי.

כבר עברו שלושה חודשים מאז יום המהפיכה אבל לא נראה שהסיוטים עומדים להיעלם בקרוב. שנינו חווינו קשיים לאחר אותו מבצע הרה גורל בו הבאנו עתיד חדש לאימפריה. למעשה, כל אחד שהיה שותף במבצע חווה כאלו. היום ההוא הותיר צלקות בכולנו.

אבל למרות הסיוטים, ההתקפים, הריבים, הרגעים בהם אני מרגיש שאני מאבד שליטה או הרגעים בהם טיאן מרגיש שוב שמשתלטים עליו, למרות כל אלו, אני מאושר.

סבסטיאן ואני חיים ביחד, הרחק מכל הבלאגן וההמולה. אחרי התייעצות ארוכה והתלבטות הבנו שזהו הפיתרון הטוב ביותר. שנינו היינו צריכים קצת הפסקה מענייני האימפריה ורצינו להיות קצת לבד, אחד עם השני. אני יודע ששנינו נחזור בסופו של דבר להתערב במה שקורה כך או אחרת. שנינו רוצים להמשיך לשנות לטובה ולהיות חלק מהתהליך. אבל כרגע, טוב לנו פה.

״דמיאן וניקול באים בקרוב.״ אני אומר ומסתובב אליו בחיוך. עבר קצת זמן מאז נפגשנו ויהיה נחמד להיות ביחד.
״כן. גם רבקה וקרלוס.״ הוא אומר ומקרב את גופי אליו לנשיקה שאותה אני מקבל בברכה.

״אתה לא רוצה לשים חולצה לכבוד האורחים?״ אני מצחקק ועוטף את עורפו בעזרת ידיי, בהחלט נהנה מחום גופו.
״אני חושב שאוותר בינתיים.״ הוא אומר ומרים אותי בלי אזהרה כדי שנעבור לספה.

״אתה אף פעם לא נבהל.״ הוא מציין בעודו מתיישב על הספה ואני עליו. אני דיי בטוח שהוא אמר זאת פעם.
״אתה רוצה שאבהל?״ כן, אני דיי בטוח שכבר עברנו את השיחה הזו.
״אני מתגעגע לסומק הזה שלך.״ הוא אומר בלי בושה ומחייך כשמשיג את מטרתו. חיוכו רק גדל כשזוכה במכה לא כואבת על החזה ממני. כן, זה לגמרי קרה כבר אלפי פעמים ואני תמיד נופל בפח הזה לעזאזל. איפה יכולות הגארד כשצריך אותן?

״אולי נבטל?״ אני שואל ומניח את ראשי בשקע צווארו. היום זה בהחלט יום טוב. לשנינו לא היו סיוטים הלילה, וזה דבר נדיר ביותר. אני יכול להישאר איתו כך שעות. פשוט לדבר, ללטף, לגעת. אף פעם לא הייתי נאהב בצורה כזו.

הוא מלטף את גבי מתחת לחולצה שאני לובש, ידו עוברת על הצלקת שנשארה שם. אני יודע ששרדתי בנס, רק כי גופי מאוד חזק. השיקום אחרי הפציעה היה נורא, ולא רק בגלל הקושי הפיזי והכאב הרב. במילים פשוטות, הייתי שבר כלי. כל מה שקרה מאז טקס הסיום באקדמיה ועד להצלחה במרד, הכל פשוט נקלט במוחי בבת אחת. לא היו עוד תירוצים לא לחשוב על הדברים ופשוט נשברתי.

״אל מה אתה חושב?״ קולו של טיאן מוציא אותי מריכוז. כמו תמיד, הוא מזהה בדיוק מתי הוא צריך להציל אותי מהמחשבות שלי. ואני יודע בדיוק מתי אני צריך להציל אותו.

״סתם.״ אני עונה אבל שנינו יודעים מהי התשובה האמיתית. ״אל תבטל,״ אני מוסיף לאחר דקה של שקט. ״יהיה טוב לראות אותם.״

״דמיאן שוב ינסה לשכנע אותנו לחזור, הוא שונא שאנחנו גרים כל כך רחוק.״ סבסטיאן מציין בחיוך ואני מהנהן.
״אני אוהב לגור כאן, המקום הזה שליו. הוא מרגיע אותי.״ אני מציין למרות שטיאן כבר יודע את זה.

כמה דפיקות נשמעות מהדלת ומעידות על כך שהאורחים שלנו הגיעו. אין לי באמת חשק לקום ולעזוב את הגוף החם של טיאן שמלטף אותי ונותן לי תחושה שאני עומד להירדם. שנינו פשוט ממשיכים לשבת לכמה רגעים, טיאן מלטף את גופי ואני נושק לצווארו וללחייו.

״אני אפתח ואתה תלך לשים חולצה?״ אני אומר לבסוף כשהדפיקות נשמעות שוב.
״דיל.״ הוא עונה ובלית ברירה אנחנו קמים.

אני פותח למשפחה החדשה שלי, שמורכבת גם מהישנה וגם מזו של טיאן, והבית מתמלא בקולות צחוק ודיבורים. אנחנו מתיישבים סביב השולחן שערכתי מקודם וסבסטיאן מצטרף אלינו. אני אוהב את הרגעים האלו, הם מזכירים לי שאני לא לבד, שהכל יהיה בסדר. המצב לא מושלם, ממש לא. למען האמת הוא עוד רחוק מכך אבל אחרי הרבה זמן אני באמת יכול להגיד שאני מאושר. יחד עם כל הספקות, הבכי והסיוטים אני לא מתחרט על מה שעשיתי ואני לא מתבייש במי שאני ובמה שעשיתי.

ברגעים הקשים, אני נשאר עם האנשים האלו, החברים, המשפחה והידידים שהפכו לנקודות האור שלי. הדברים שמזכירים לי שכל הרע עובר ושאני, אנחנו בסדר. עוד לא הגעתי לאושר ועושר הקלאסי, אבל אני נמצא במקום שבו אני רוצה להיות, עם מי שאני רוצה להיות. וזה הכי חשוב, זה מה שנותן לי את הכוח להמשיך.

———
אני ממש לא טובה בכתיבת אפילוגים אז אני מקווה שזה יצא סביר. לא רציתי סוף שבו הכל מושלם ומדהים כי זה לא ככה, החיים הם לא ככה. כן רציתי להראות לאן קאל הגיע ומה מצב שלו, רציתי להראות גם דברים טובים וגם רעים כי עדיין יש רעים. אז אני מקווה שזה יצא כמו שהתכוונתי...

בכל מקרה, עדיין אל תורידו את הספר מהספרייה כי בערב יעלו תשובות מהפרק שאלות תשובות (ועוד משהו באותו פרק) ואז גם יתפרסם כאן התקציר של הספר הבא!