פרק 8- מוות ודמעות

358 46 25
                                    

תבינו בהמשך למה התמונה קשורה

״איך אוכל לעזור לך בחור צעיר?״ בעל הדוכן, שלפי נינה שמו ויטלי, פונה אלי בנימה חביבה שלא הרגיעה אותי

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

״איך אוכל לעזור לך בחור צעיר?״ בעל הדוכן, שלפי נינה שמו ויטלי, פונה אלי בנימה חביבה שלא הרגיעה אותי. אני סוקר את הדוכן ומבחין באבני בזלת, פסי בזלת דקים על נשקים ואפילו חרבות שלמות מבזלת. איך אני אמור להתקרב לדוכן הזה?! אני לוקח נשימה עמוקה עברת דברים גרועים יותר קאל. אני מזכיר לעצמי וניגש לדוכן. כל עוד לא תיגע בבזלת אתה תהיה בסדר. אני מזכיר לעצמי ומסתכל על ויטלי במבט חדור מטרה שמבלבל אותו.

אני מגיש לו את הרשימה ואומר בדיוק מה שנינה הורתה לי להגיד. ״הגעתי מסטורם.״
ויטלי מסתכל עלי לרגע כאילו מתקשה לקלוט את דבריי ואז מתחיל לצחוק.
״אתה רוצה שאאמין שסטורם נתן לילד כמוך להצטרף אליו?״ הוא שואל ואז בשינוי חד מבטו נהיה רציני ואפילו מפחיד. ״תעוף מהדוכן שלי ילד.״ הוא מורה לי בקול מאיים ועיניו השחורות חודרות לעיניי.

״אתה בטוח? סטורם לא יהיה מרוצה...״ אני אומר בקול בטוח ומזהיר ולאחר רגע מוסיף ״כרצונך...״ ומתחיל ללכת מהדוכן.
״רגע!״ וויטאלי עוצר אותי ואני מסתובב אליו. ניראה שצדקתי בהבחנה שלי לפי התגובה שלו והוא באמת מכבד ואפילו מפחד קצת מסטורם.

אני משלב ידיים ומסתכל עליו בעיניים מצומצמות.
״אין לי את כל היום.״ אני אומר ומוציא אחד מסכינים שלי, מתחיל לשחק איתו כאילו אני כבר משועמם. משחק איתו כמו שילד משחק עם כדור, זורק למעלה ותופס לסירוגין.

ויטלי מסתכל עלי בהבעה מעורבת בכעס, פחד ובילבול ואני מגלגל עיניים. נו קדימה תקנה את ההצגה שלי ותן לי ללכת ממלכודת המוות הזאת אני חושב בליבי אבל לא מראה זאת. מסריקה קלה שלו וניתוח מצב פשוט אני כבר יודע שהוא לא התייחס אלי מקודם בגלל שחשב שהוא חזק יותר אבל הוא טועה. האמת, הוא לא יודע כמה הוא טועה. כל חושיי מחודדים מידי בגלל כל הסיוטים בלילה האחרון ואני יכול לשמוע את פעימות ליבו שהתחילו להאיץ בזמן שבחן את הסכין שלי. אני רואה שידו השמאלית זזה לאט יותר, בצורה זהירה יותר ושהיא מוגבלת בתנועתה בראש הכתף. אני יכול לשמוע בראשי את אחד המפקדים מבקשים ממני לדווח איך אני מתכנן לתקוף לפי המצב הנתון ואני יכול לדמיין את עצמי צועק בקול חד וברור: סכין לראש כתף שמאל, בעיטה בברך ימין, סכין ללב.

השקט שבסערהWhere stories live. Discover now