פרק 14- לחץ

361 45 46
                                    

״הוא לא נושם!״
״שמישהו יעשה משהו!״
״הלב שלו לא דופק!״
״זוזו אחורה זה נגמר!״
״הכל באשמתך קאל!״
״פתטי!״
״תפסיקו!״ כולם צועקים בבת אחת ואני לא יכול לזוז. אני מנסה לצעוק להם אבל הם לא שומעים אותי... הם לא רואים אותי...
הכל קורה כל כך מהר ואני לא מצליח להבין מה קורה כאן. רגע אחד סטורם היה כאן, בריא ושלם ועכשיו...
״אמרתי לך כבר קאל,״ הקול שהכי לא רציתי לשמוע עכשיו (או בכלל) נשמע מאחוריי ואני מסתובב בחדות כדי לפגוש בסם. עיניו האדומות בוהקות ומסתכלת הישר בעיניי. החיוך המטריד שלי מוצג לראווה. ״הדרך שלך קאל, הינה רצופה במוות בלתי נמנע. הגיע הזמן שתקבל זאת.״ הוא לוחש ואז נעלם מבלי לתת לי אפשרות להגיב.
״רגע! סם!״

השקט שבסערהWhere stories live. Discover now