פרק 6- יום בספינה

412 46 43
                                    

״זה התא שלך, תכיר.״ ג׳קי אמרה כשנכנסנו לתא קטן אך בכל זאת מספיק מרווח. היה בו שולחן מרובע קטן שהיה מחובר לקיר בצלע אחת שלו ושני כיסאות קטנים ללא משענת היו מונחים במקום אחר כך שלא יזוזו בכל רחבי התא כשהספינה זזה. היו מיטות קומותיים פשוטות שנראו יותר כמו קרשים מאשר מיטות והיו מחוברת לקיר ולריצפה גם כן. בצד הנגדי למיטות הונחו כמה דליים ריקים ולידם היה ארון עץ. על אחד הקירות הייתה תלויה תמונה שצולמה בשחור לבן של אישה שלא זיהיתי אבל חוץ מזה המקום היה דיי ריק מרכוש.

״אתה תחלוק את התא הזה עם בחור בשם ג׳ון. הוא אמר שתבחר את המיטה שתגרום לך לפחות בחילות והוא יישן על הנותרת.״ ג׳קי אמרה והינהנתי בזמן שאני מנסה להסתיר את ההלם שלי. איך אני אמור לדווח במחברת הזאת שסם נתן לי מבלי שזה ייראה חשוד? ועוד יותר גרוע, איך אני אמור למרוח את האיפור שמסתיר את הקעקוע על הצוואר?

״טוב, ארוחת הצהריים תהיה עוד עשר דקות בערך ואם לא תהיה בחוץ, למרות שאני ממליצה לך לצאת ולהכיר אנשים, אבוא לכן כדי ללוות אותך לשם.״ היא הסבירה והינהתי שוב. עכשיו כשאני חושב על כך, לא אכלתי מאז אתמול בערב לפני טקס הסיום. לא שהייתי רעב, כבר הכינו אותנו טוב מאוד לדעת להסתדר בלי אוכל הרבה זמן וזה גם היה מאפיין של גארד אבל זה בכל זאת לא בריא. אני זוכר איך היה לנו שבוע שבו התאמנו ללא הפסקה ולא נתנו לנו לאכול, רק לשתות, והאימונים רק נהיו קשים יותר ו-

״קאל? הכל בסדר?״ קולה מתוק של ג׳קי הקפיץ אותי והוציא אותי מהזיכרון ששטף אותי. אני חייב להפסיק להיזכר בדברים האלה!
אני מכחכח בגרוני וממצמץ כמה פעמים כדי לחזור לעצמי ועונה לה ״הכל בסדר. אני בסדר.״ אתה רחוק מבסדר. קול בוגדני מהדהד בראשי ואני מחליט לעשות מה שאני תמיד עושה, להתעלם. זה עבד טוב עד עכשיו זה לא לא להמשיך עם זה?

ג׳קי מחליטה שהיא עשתה את שלה ואחרי שחייכה לי חיוך ענקי ומתוק שאני לא מבין איך היא מצליחה להפיק היא יוצאת מהתא וסוגרת את דלת העץ אחריה. לרגע אני פשוט עומד באמצע החדר ובוהה בנקודה אקראית על הקיר עד שאני מתאפס ומחליט לפעול. קודם כל, אני צריך לשים את הבגדים בארון ולמצוא מקום להחביא בו את המחברת. לאחר מכן, אבחר מיטה ואצא החוצה כדי לנסות לגלות כמה שיותר פרטים כבר עכשיו. ככל שאשלים את המשימה ואצא מכאן מהר יותר כן טוב יותר נכון? לא ידעתי את התשובה לשאלה הזאת. יש הרבה שאלות שאתה לא יודע את התשובות אליהן הקול בראשי אומר ואני מחליט פשוט להתרכז במשימות שקבעתי לעצמי.

אני שם בארון את הבגדים המעטים שנמצאים בתיק שאיתי. לאחר מכן אני עובר על החדר ומחפש איפה לשים את המחברת ואת השפופרות של האיפור המיוחד כך שלא יגלו אותן. לבסוף אני מחליט שהקרש הרופף מתחת למזרן של המיטה התחתונה הוא המקום הטוב ביותר שאפשר למצוא בתא הקטן ומחביא אותן שם. אני בטוח בתשעים אחוז שלא יהיו לי בחילות אבל אני מעדיף בכל זאת לישון על המיטה התחתונה, רק לכל מקרה.

השקט שבסערהWhere stories live. Discover now