פרק 26- מרסל

371 44 27
                                    

*לא עברתי על הפרק אז אם יש טעויות אשמח שתכתבו לי בתגובות ואני אתקן❤️*

אני יודעת שממש נעלמתי וזה מעצבן גם אותי:( אין לי זמן לעשות כלום חוץ ממטלות ושיעורים אז אני בקושי מספיקה לכתוב אוףףף
בכל מקרה, אני משתדלת לכתוב כמה שיותר ושתדעו שברגע שיש פרק ואני מרוצה ממנו הוא עולה ולא נעלמתי או נטשתי את הסיפור או משהו❤️

נ.מ כללית-
הילד הקטן הולך בהיסוס על בשטח הענק והחשוך. הוא היה מחדד את ראייתו הלילית אבל חבריו אמרו לו כבר קודם שעיניו זוהרות יותר כאשר עושה זאת. לכן, כדי שלא יגלו אותו, הוא החליט להתמודד עם החושך.

זה נראה לו מוזר איך שהכל נראה כה שונה כאשר החשכה עוטפת את העולם שהיה מוכר וברור שעות אחדות קודם לכן. המבנים הענקיים מסביב ניראים כעת כמו עמודים כהים גבוהים ואף אור לא ניראה בהם. טוב, שעת כיבוי האורות הגיעה ואף אחד לא יסתכן בלהפר אותה ולקבל עונש. חוץ מה, כולם בטח מותשים מיום האימונים המפרך שעברו ורוצים לנצל כל דקת מנוחה אפשרית לפני היום למחרת.

רק הילד בעל השיער השחור כלילה התרוצץ במקום הענק בזמן שניסה להתחמק מהשומרים המפטרלים במקום כדי לעצור ילדים בדיוק כמוהו שהחליטו להפר את החוקים. אבל לילד הייתה סיבה טובה, לפחות הוא חשב כך. אם היה שוהה עוד שניה אחת בחדר החשוך והסגור כשרק הסיוטים והשדים מארחים לו חברה היה משתגע. הוא היה חייב לצאת כדי להתאוור ולהירגע. לא שזה אפשרי כשכל מה שעשה כעת היה לדאוג שלא ייתפס ולחפש מקום שליו יחסית.

היה זה לילה מעונן ולא ראו את הכוכבים או הירח כלל, דבר שרק הקשה על הילד למצוא את דרכו כראוי. הוא ניסה להיזכר איך הכל נראה באור יום אך זה ניראה כמשימה בלתי אפשרית.

השקט שבסערהWhere stories live. Discover now