"איזה אתה רוצה?" שאל לואי, מלטף לידו של הארי בזמן שמסתכלים על אזור ההלבשת התחתונה.
הארי לא ענה במקום, לקח בעצמו שני תחתוני תחרה, אחד בצבע לבן והשני ורוד, עוד שני תחתונים רגילים והושיט ללואי שהסתכל עליהם בבלבול.
"זהו?" שאל והארי משך בכתפיו, מהנהן.
הוא רצה לקחת כל כך הרבה... היו לפחות עשרה זוגות תחתונים שרצה לבחור אבל לא היה לו נעים מלואי, זה כל כך יקר ומי כמוהו יודע.
"הארי בייבי תקח עוד" אמר לואי והארי הניד בראשו "לא, מספיק" מלמל ולואי נאנח
"הארי כסף זה לא הבעיה שלי, אני פאקינג בוס זה מאפיה אתה באמת חושב ש50 דולר לזוג תחתונים הם הבעיה שלי?" אמר לואי, נימה צינית בקולו.
"קדימה בייבי תקח מה שאתה רוצה, אם לא אתה תקבל עונש" הזהיר והארי נאנח, מהנהן ולוקח את כל הזוגות שרצה.
"זהו?" ווידא לואי והארי הנהן "כן"
"בטוח?" ווידא שוב והארי צחקק "כן דאדי זהו" הבטיח ולואי הנהן, מנשק לשפתיו של הארי.
"סך הכל 850 דולר" אמרה הקופאית וליבו של הארי קפא, לעזאזל זה כל כך הרבה כסף! אך בניגוד להארי המבוהל מהמחיר לואי רק הנהן והושיט למוכרת את כרטיס האשראי.
לאחר שסיימנו לשלם להסתובב שוב בקניון החליטו לחזור הבייתה.
לואי ביקש מהשומרים שבאו אחריהם לכל מקום להחזיק את השקיות למרות בקשתו של הארי שיחזיקו בעצמם, הוא הרגיש לא בנוח.
הוא לא רגיל שעשרות שומרים ומשרתים מסתובבים בכל מקום שהם הולכים 24/7 הוא מרגיש לא בנוח, הוא רוצה להיות כמו כולם ולהחזיק בעצמו לא משנה כמה טיפשי זה נשמע כשמציגים את זה כך.
הרי מי לא היה רוצה משרתים שילכו אחריו כל יום? (אחמ הארי)
לבסוף חזרו הבייתה.
בנוסף להלבשה התחתונה הארי קנה גם
כמה זוגות של נעלי קונברס
בשמים של ויקטוריה סיקרט
ואיפור עדין (מסקרה, קונסילר, ליפגלוס שקוף ואיילינר)
"איך היה בקניות?" שאלה איזבלה בחום והארי חייך "ממש כיף, תודה לולו" הודה ללואי והניח נשיקה ללחיו.
"בכיף בייבי שלי, הכל בשבילך" אמר לואי, כורך את ידו סביב אגנו של הארי ולחיו של הנער הקטן יותר מיד הסמיקו.
"בואו מתוקים שבו האוכל מוכן" אמרה בחיוך והארי הנהן. מתיישב על אחד מכיסאות האי וכך גם לואי אחריו, "ג'פרי תניח בחדר השינה את השקיות" ציווה לואי על אחד מהשומרים ואותו הבחור הנהן, לוקח את השקיות לחדר השינה.
"בייבי הכל בסדר?" שאל לואי כשראה שהארי שקוע במחשבות "בייבי בוי?" שאל שוב והארי יצא מהבהייה, מנער מעט את ראשו.
"כן פשוט לא מבין למה צריך שומרים ומשרתים" אמר במשיכת כתפיים.
"אני אסביר בייבי בוי. לדאדי יש הרבה אויבים, הם מסוגלים להגיע לכאן ולנסות לפגוע בי ואולי גם בך כי הם יודעים כמה אתה חשוב לי.
בגלל זה אני אוסר עליך לצאת מהבית לבדך, הם עלולים לתפוס אותך ואלוהים יודע מה הם מסוגלים לעשות.
בגלל זה יש לי גם בתים בעולם, שאם קורה משהו אני יכול לברוח לשם עם המטוס הפרטי שלי." הסביר לואי והארי פער את עיניו
"יש לך עוד בתים כאלה?! ומטוס פרטי?!" שאל בהלם ולואי צחקק, מהנהן "אני אקח אותך בהזדמנות. מה אתה אומר על פריז?" שאל והארי הנהן בהתלהבות, מנשק לשפתיו של לואי בחוזקה.
"תודה על הכל לו" לחש לשפתיו ולואי חייך, מרסק את שפתיו בחזרה אל של הארי.
ללואי היו בני זוג בעבר אבל אף אחד מהם לא העריך דברים כמו הארי.
הארי בא מהפשטות, מהבית הקטן בצד הלא נכון של העיר עם הורים שלא אכפת להם ממנו בכלל.
הוא היה צריך לדאוג לעצמו אפילו לאוכל משום שהיו מרעיבים אותו (בכוונה)
הוא לא יכל אפילו לחלום להרשות לעצמו את מה שיש לו עם לואי.
אמנם הוא לא רצה להגיע למצב הזה.
הוא לא רצה להיות תקוע בבית עם דאדי שיגיד לו מה לעשות אבל לשם החיים הביאו אותו.
הוא שמע על סיפורים עם דאדי קינק שהדאדי רק מעניש ומדבר לבייבי שלו בצורה לא יפה.
אלא אחת הסיבות שהוא פחד בהתחלה.
הוא פחד שלואי יאנוס אותו או שלא ידאג לו בכלל אבל האמת זה בדיוק ההפך.
ההפך הגמור ממה שדמיין ואין יותר מאושר ממנו.
לואי כל כך מתחשב בו ודואג לו.
הוא פחד שלואי יכריח אותו ללבוש בגדי נשים ורק לספק את צרכיו המיניים כל היום, להיות שק החבטות שלו.
הוא פחד שכשיספר ללואי על ההלבשה התחתונה הנשית שלובש לואי ישתמש בזה לטובתו. הוא פחד שלואי יבקש ממנו להתסתובב רק כך בבית או לעשות לו מופעי חשפנות או כל דבר סוטה שיכול לעלות לראשו.
אך כמובן שזה לא קרה... בכל זאת, לואי.
אפילו בעונש היחיד שקיבל עד כה לואי דאג שהעונש שבחר יהיה בסדר ושיוכל להתמודד איתו. גם אם יחסית לשאר העונשים זה היה עוד פשוט, הרי 5 הצלפות זה עוד כלום וגם אז לואי וודיא שזה בסדר עבורו ואפילו לאחר מכן מרח לו משחה על האזור האדום.
בהתחלה הוא פחד שזאת תהיה אהבה אפלטונית. שרק לואי יאהב אותו והארי יסבול כל הזמן הזה, אבל הוא לא חושב שייקח עוד זמן עד שגם הוא יתחיל לפתח רגשות ללואי.
לא בגלל הכסף. בגלל האופי שלו.
בגלל הדאגה שדואג לתת לו כל יום ולחיבה שמקפיד להראות כלפיו.
הוא פשוט מדהים...
"בייבי על מה אתה חושב?" גיחך לואי, גורם שוב להארי לצאת מהבהייה אליו נכנס רק כשהפעם סומק כבד על לחיו "חשבתי עליך דאדי" אמר בכנות ולואי חייך, מלטף ללחיו של הארי
"מה חשבת עליי בייבי בוי?" שאל ברכות והארי צחקק, חיוך נבוך על שפתיו.
"על כמה אני שמח שפגשתי אותך"
YOU ARE READING
My little boy// L.S
Fanfiction"למה דווקא אני? למה אותי החלטת לחטוף? יש הרבה יותר טובים ממני, אני סתם ילד מטומטם ומתוסבך" "אתה מושלם בייבי" "אני לא מושלם" "אתה מושלם בשבילי" הארי בסך הכל ילד בן 17, הוריו ההומופובים כל יום ויום דואגים להזכיר לו כמה שהוא מכוער ומפגר, אבל מה קורה כש...
