הארי נאנח והתיישב על הרצפה הקרה עם הטלפון מחוסר הסוללה בידו. הוא שיפשף את עיניו בעייפות ועבר לתנוחת שכיבה עד שנרדם.
הפעם הבאה שהתעורר הייתה בגלל אזעקה חזקה שנשמעה, הוא אטם את אוזניו בידיו ונאנח.
מלמולים החלו להשמע מחוץ לחדר והארי התקרב בסקרנות, מצמיד את אוזנו לדלת הפלדה ומקווה שיוכל לשמוע משהו ממה שהולך בחוץ.
"בוס!"
"מי זה?!"
"לואי בא!"
"תשמרו על הדלת של הילד! שאף אחד לא יוכל להכנס ולצאת!"
"אם מישהו עושה פאשלה אני הורג אותו!"
"הבוס אמר שנשמור על הדלת"
"אסור שמר טומלינסון יגלה שהוא פה"
"ובדיוק בגלל זה אידיוט העברנו את הילד חדר"
הארי שמע קולות שונים מדברים, יחד עם השני ועם עצמם והוא לא יכל למנוע מהחיוך לעלות על שפתיו, לואי בא.
לואי בא לקחת אותו.
"ישש" צחקק לעצמו והסתובב במקום בהתרגשות, חיוך על שפתיו.
הארי צחקק בהתרגשות וסידר את שיערו, מתרגש לבואו של לואי, הוא טפח מעט על מכנסיו שהתמלאו בלכלוך הרצפה וסידר את חולצתו על גופו.
צעקות נשמעו מבחוץ אך הפעם הארי לא יכל לשמוע דבר, דלת הפלדה נפתחה וחשפה את קרלו, הארי מיד נבהל ונרתע לאחור.
קרלו גיחך במרירות והתקדם לילד התמים.
"אתה בא איתי" קבע והארי הניד בראשו, מחליט שכן לענות לו הפעם. "אני לא" אמר בהחלטיות ולפצע הרגיש את אגרופו של קרלו פוגש בעינו הימנית.
"פאק" מלמל ואחז בעינו הכואבת.
"בוא איתי" סינן קרלו ותפס בידו של הארי בחוזקה ומושך את הילד הקטן אחריו.
"לאן אתה לוקח אותי?" לחש הארי, מנסה להאבק באחיזתו של קרלו ללא הצלחה.
"הולכים להראות לחבר שלך את מה שעשינו לך" גיחך קרלו וליבו של הארי החסיר פעימה.
לואי באמת הולך לראות אותו כך?
כל גופו חבול ואפיו דמם, בגדיו קרועים רטובים ומלוכלים ועיניו אדומות מחוסר השינה.
"לא..." לחש, מושפל מהעובדה שלואי יראה אותו כך.
הוא צריך להראות מושלם בשביל לואי.
אסור שיראה אותו כשהוא... ככה.
"כן" חייך קרלו במרירות והארי נאנח, מבין שאין לו על מה להלחם. הוא ידע שלא ישחרר אותו סתם כך ללואי, הוא יודע שקרלו יראה אותו ללואי כשהוא ככה רק בשביל להכאיב ללו שלו.
"דיי תשחרר אותי!" קרא הארי וקרלו הניד בראשו אחד החיילים תפס בידיו של הארי וקשר אותן אחת לשנייה ומהדק, "אי" מלמל והחייל חיזק את הקשר אפילו יותר וגיחך.
גופו של הארי נזרק לאחור עד שקרלו תפס אותו, דוחף את גבו של הארי לחזהו ומצמיד את ידו לצווארו של הילד.
"הארי פאק" שמע הארי את הקול שמסוגל לזהות מתוך שינה, הוא פער את עיניו והרים את ראשו עד שפגש בעיניים כחולות.
"לואי" לחש, דמעות עומדות בעיניו. אחיזתו של קרלו התהדקה בגופו של הארי, גורם לילד הקטן לייבב ממגעו.
"בייבי שלי" לחש לואי שמראה גופו החבול של הארי נגלה מולו, עיניו התרכחו ושפתו התחתונה ננעצה בין שיניו.
"תשחרר אותו" סינן לואי בכעס והארי החל להחנק מעט מאחיזתו של קרלו בצווארו.
"לא נושם" ניסה לדבר, אף אחד לא הבין מילה אך לואי הבין ועיניו התכההו, הוא הרגיש את העצבים עוברים בגופו וכל כך התשתדל שלא לעזוב הכל וללחוץ על ההדק.
"הוא לא נושם!" צווח לואי בכעס ואחיזתו של קרלו השתחררה מעט, בכל זאת. הוא לא רוצה להרוג את הארי, הוא רוצה לפגוע בלואי.
"מה אתה רוצה" ירק לואי בגועל וקרלו חייך "פשוט מאוד, חצי מהחיילים שלך וארבע מיליון במזומן" אמר ולואי גיחך "לך להזדיין"
"אם כך... כדאי שתתחיל להפרד מהארי" חייך ברשעות ונשימתו של הארי נעתקה כשהרגיש את קצה האקדח של קרלו נצמד לראשו.
"ל-לו" ייבב.
"האזי מפחד" פלט בבכי וקרלו חייך בניצחון "אז הוא גם ליטל! איזה יופי!" קרא ולסתו של לואי התאדקה. הוא פשוט שונא את הבן אדם הזה.
"אם כך... אני די בטוח שזו תהיה מזכרת שתהיה לו לכל החיים, אתה יודע. בכל זאת כשהם בליטל הם הרבה יותר רגישים" הסביר קרלו, גורם ללואי לגלגל את עיניו על כך.
מעצבן אותו שקרלו חושב שהוא אידיוט.
לפתע קרלו הרגיש מכה חזקה בצלעותיו והארי השתחרר במהירות מאחזיתו של קרלו, רץ לחיבוקו של לואי.
"ליטל שיודע להתשתלט על הדחפים שלו" ירק ולואי לא יכל שלא לחייך, הוא כל כך גאה בהארי.
"אתה כל כך אמיץ בייבי" לחש לואי לאוזנו של הארי שהתסכל על קרלו בשנאה.
לואי שלף את אקדחו ממכנסיו וכיוון על קרלו
"מילים אחרונות?"
------
"אני לא מאמין שירית בו" גיחך הארי, יורד במדרגות הבית המוכר של לואי ומנשק לשפתיו.
"מגיע לבן זונה" חייך לואי בניצחון והצמיד את הארי ממותניו קרוב יותר אליו.
"אני השתגעתי כאן בלעדיך" הודה לואי והסתכל לעיניו הירוקות של הארי, מלטף ללחיו.
הם חזרו הבייתה לפני כמה שעות.
בסופו של דבר החיילים של לואי השתלטו על של קרלו ולואי ירה בקרלו, כמובן שזה לא נגמר כל כך מהר אבל בסופו של דבר קרלו מת, לואי ניצח.
לואי והארי מיד לאחר מכן חזרו הבייתה יחד, הארי לא הפסיק לרעוד וחווה כמה התקפי חרדה אבל לואי תמיד היה איתו, הוא עזר לו והרגיע אותו. הוא הראה לו ששוב הוא שם ונתן לו בחזרה את כל האהבה שהתזדקק אליה.
"אני כל כך שמח שהכרתי אותך הארי..." לחש לואי.
צמרמורת נעימה עברה בגופו של הארי וחיוך קטן עלה לשפתיו האדמדמות.
"גם אני לו"
YOU ARE READING
My little boy// L.S
Fanfiction"למה דווקא אני? למה אותי החלטת לחטוף? יש הרבה יותר טובים ממני, אני סתם ילד מטומטם ומתוסבך" "אתה מושלם בייבי" "אני לא מושלם" "אתה מושלם בשבילי" הארי בסך הכל ילד בן 17, הוריו ההומופובים כל יום ויום דואגים להזכיר לו כמה שהוא מכוער ומפגר, אבל מה קורה כש...
