הארי שפשף את עיניו, חיוך התפרס על שפתיו כשראה שידיו של לואי עדיין עוטפות את גופו.
בחוץ כבר אור מה שמראה על כך שכבר הגיע הבוקר. הוא הסתובב כך שפניו מול לואי המנומנם, הוא חייך ובחן את פניו היפות של לואי.
הוא הושיט את ידו בעדינות לשל לואי, מניח את ידו של לואי על ישבנו ומצחקק בשקט.
לפתע הארי הרגיש את היד מוחצת את ישבנו ופער את עיניו כשהבין שלואי התעורר, לחיו התחממו וצחוק פרץ מפיו של לואי בעוד הארי מובך.
"זה כל כך מביך" מלמל הארי ולואי צחקק, מניד בראשו. "זה בסדר בייבי מותר לך" אמר לואי בחיוך, מנשק לשפתיו של הילד המובך ולאחר מכן שניהם פרצו בצחוק, לא בהכרח בגלל סיבה מסוימת, הם פשוט התגעגעו לצחוק עם השני.
אתמול בלילה הם שכבו, שוב.
זה קורה בתדירות די גבוהה בין השתיים אבל אחרי כל פעם הארי מובך כל פעם מחדש.
לאחר שהשניים נרגעו מהצחוק, לואי הניח את ראשו על חזיהו של הארי בזמן שהארי משחק בשיערו בשקט.
"אתה יודע שאני אוהב אותך נכון בייבי?" ווידא לואי והארי חייך "כן דאדי... גם אני אוהב אותך" אמר בקול המתוק שהעביר בלואי צמרמורת וחייך.
"בייבי" זמזם לואי והארי המהם, ממשיך לשחק בשיערו של הבוגר.
"אני רוצה לעשות לך טוב" לחש לואי, מחליק את ידו אל מתחת חצאיתו של הארי, מלטף לאיברו של הארי, מתגרה.
"דאדי" נשף הארי בחדות ושפתיו של לואי התעקלו לחיוך קטן.
"אני אוהב אותך בייבי" לחש והארי חייך, סומק קל עלה ללחיו, הוא הניח את ידו על לחיו של לואי ומחבר את שפתיהם לנשיקה.
הארי נאנח אל תוך הנשיקה כשידו של לואי התגרתה באיברו, חיוך קטן עלה לשפתיו של לואי, הוא כל כך אוהב לראות את התגובות של הארי למעשיו. הוא הניע את ידו באיטיות על איברו של הארי, מרים את מבטו אליו ומחייך.
עיניו של הארי היו עצומות ומבין שפתיו חמקו נשימות, לואי המשיך להניע את ידו, מניח נשיקות קטנות על חזהו החשוף של הארי.
לפתע דפיקה קטנה נשמעה בחדר, הארי מיד דחף את לואי מחזהו ומיהר להתכסות בשמיכה החמה. סומק כבד עלה ללחיו ולואי צחקק, "פתוח!" קרא, עוטף את גופו של הארי בזרועותיו ומנשק לראשו.
הדלת נפתחה באיטיות, חושפת את דמותה של ג'והאנה שנכנסה בחיוך.
חיוך עלה לשפתיו של לואי ואילו הסומק שעל הלחיים של הארי התחזק.
"אמא!" קרא לואי כמו ילד קטן כך שגיחוך קטן נפלט להארי המובך, מנופף לגברת טומלינסון שבדיוק חיבקה את בנה.
"מה שלומך?" שאל הארי במתיקות, מכסה את זקפתו בעזרת שמיכת הפוך, הוא כל כך מובך!
"הכל טוב בנים, הייתי בסביבה אז באתי להגיד שלום, אני די ממהרת למען האמת אבל הבאתי לכם גם קצת אוכל ביתי מהארוחה אתמול" חייכה ג'ו ולואי נישק ללחיה. אתמול כל המשפחה של לואי נפגשה בביתו לארוחה גדולה (כמובן חוץ מאביו) בסוף צצה ללואי פגישה שלא יכל לבטל והארי וג'והאנה ידעו כמה לואי התבאס שלא יכל לבוא.
לואי בחור מאוד משפחתי, גם אם לא מרבה להראות זאת.
"תודה" קראו יחד השניים וצחקו מיד לאחר מכן. לואי התיישב חזרה ליד הארי, מושך אותו לחיקו ומנשק לתלתליו בעוד הארי מנער את ראשו ומצחקק.
"טוב בנים אני לא אפריע לכם יותר, השארתי במטבח את האוכל" אמרה ג'ו בחיוך, מנשקת לראשו של הארי ונותנת סטירה קטנה לעורפו של לואי שרק גלגל את עיניו בחיוך.
"להתראות ג'ו! היה נחמד לראות אותך, תודה שבאת" חייך הארי וג'והאנה חייכה, היא כל כך אהבה את הנער המתוק הזה! "אויש מותק" צחקקה והארי הסמיק.
ג'והאנה יצאה מהחדר וחיוך מעושה מיד עלה לשפתיו של לואי כשראה את זקפתו של הארי, עדיין עומדת.
"שנמשיך מאיפה שעצרנו?" התגרה והארי הנהן במהירות, לא מהסס לרגע.
לואי חייך "אם כך..." הוא השכיב את הארי בעדינות על גבו ונישק את הארי כאילו וחייו תלויים בכך.
הולך להיות להם יום ארוך...
STAI LEGGENDO
My little boy// L.S
Fanfiction"למה דווקא אני? למה אותי החלטת לחטוף? יש הרבה יותר טובים ממני, אני סתם ילד מטומטם ומתוסבך" "אתה מושלם בייבי" "אני לא מושלם" "אתה מושלם בשבילי" הארי בסך הכל ילד בן 17, הוריו ההומופובים כל יום ויום דואגים להזכיר לו כמה שהוא מכוער ומפגר, אבל מה קורה כש...
