part 11

2.4K 130 74
                                    

בפעם הבאה שהארי פקח את עיניו הוא מצא את עצמו במקום לא מוכר.
חדר חשוך ללא חלונות עם ריח מחניק סגר עליו, הוא רק רוצה את לואי.
הוא רוצה שלואי יבוא להרגיע אותו, שיציל אותו.
הוא לא רוצה לחזור להיות לבד.

"היי זונה" שמע קול והרים את מבטו לדלת הפלדה שנפתחה, בחור בלונדיני עם עיניים ירוקות נכנס לחדר, מבט מזלזל על פניו וחיוך מתגרה מרוח על שפתיו.

"אז אתה הזונה החדשה של לואי טומלינסון אה" גיחך והארי שתק, משפיל את ראשו.
לא נותן לו את התענוג לראות את הדמעות שעומדות בעיניו.

"מי אתה?" לחש הארי, מרים את מבטו באיטיות אל הבחור

"נעים להכיר.. קרלו דמיאס"

"מה אתה רוצה ממני?" שאל הארי, קולו חלש ורועד.

"אם לומר את האמת אני די עצבני... מה אתה אומר בייבי? תגרום לי להרגיש טוב?" שאל קרלו והחזיק בסנטרו של הארי, מחייך חיוך שהארי מצא כמבחיל, הוא רק רוצה לחזור הבייתה, ללואי.

"מ-מה?" שאל הארי מבולבל כשקרלו התחיל להוריד את מכנסי הג'ינס שלבש "תמצוץ" ציווה ודמעות מילאו את עיניו של הארי, מטשטשות מעט את ראייתו.

"א-אבל-
הארי נקטע כשאיברו של קרלו נכנס לפיו ומיד רפלקס ההקאה עלה בגרונו של הארי וזז לאחור משתעל מעט "זונה אם אני אומר לך משהו אתה עושה!" צווח והארי הנהן באיטיות, מכניס בחזרה את איברו של קרלו לפיו בלית ברירה ונתן לבחור הבלונדיני שמעליו לזיין את פיו בחוזקה.

"אממ זונה טובה" גנח קרלו והארי ייבב, ממשיך להעביר את לשונו על כל אורכו של קרלו שנוהם וגונח בזמן שהארי רק רוצה להקיא מהעובדה שקרלו הוא זה שמעליו ולא לואי.

הארי המשיך במעשיו, ידיו של קרלו המשכו בשיערו התחילו להכאיב לו אך שתק.
בדיוק לאחר כמה רגעים חומר לבן התפרץ לפיו של הארי שבלע כמה שיכל ואז השאר ירק לרצפה שגם ככה הייתה מלוכלת.

"יופי זונה, עוד מעט יביאו לך אוכל" אמר קרלו באדישות ויצא מהחדר.

הארי נשען על הקיר מייבב ובוכה בקולי קולות, הוא כל כך עייף ותשוש. נמאס לו לעבור כל כך הרבה ועד שסוף סוף הכל היה טוב כשפגש את לואי שוב הכל מתחיל להרס.

הדלת נפתחה והארי הרים במהירות את מבטו לראות מי הגיע בתקווה שלואי בא להציל אותו.
ובכן, זה לא היה לואי...
לא הפעם.

"קח תאכל" בחור בעל שיער שחור הניח ממול הארי פרוסה עם גבינה צהובה ובקבוק מים.
סוגר את הדלת אחריו ונועל את הדלת.

"ר-רוצה את לולו" הארי נכנס לחלל הקטן שלו ופרץ בבכי, מחבק את רגליו ומרחיק את האוכל ממנו. אין לו תיאבון...

"א-איפה לולו שיציל את האזי?" ייבב ועצם את עיניו בייאוש.

עד שהכל בחייו התחיל להסתדר....

"בייבי תעלה לחדר השינה ותנעל את עצמך שם. תיקח את הטלפון איתך ושלא תעז לצאת"

הארי פער את עיניו כשנזכר באותו הרגע, הטלפון.
הוא אמור להיות אצלו!

הארי חיפש את הטלפון בכיסיו עד שלפתע הרגיש את המכשיר המתכתי בכיס האחורי של מכנסיו ואנחת הקלה נפלטה מפיו.

"לולו..." חייך כשראה את תמונת המסך שמופיעה לו על רקע הטלפון, תמונה שלו ושל לואי מתנשקים יחד, בין התמונות הראשונות שצילמו במכשיר החדש (זאת התמונה שבכריכה של הפאנפיק ה.כ)

"לואי שלי..." לחש לעצמו ופתח את הנעילה של המכשיר 2412, התאריך לידה של לואי...

לואי התחרפן, הוא הרגיש את דמו זורם בעורקיו ואת העצבים עוברים בכל גופו.

תמיד היו לו בעיות עצבים אבל הם בחיים לא הגיעו לרמה כמו היום.

הוא לא האמין שקרלו הצליח לקחת ממנו את הדבר הכי יקר לו... את הבייבי שלו.
בהתחלה כשלואי לקח את הארי אליו הוא לא ידע כמה ייקשר אליו, כמה יתחבר אליו, כמה יאהב אותו.

הוא השתגע.

"זאין אני לא יכול לשבת בשקט כשהבן זונה הזה לקח ממני את הארי!" צווח לואי על חברו הטוב שנאנח, הוא גם לא ידע מה לעשות.
הוא בעצמו שנא את קרלו כך שיכל להזדהות עם לואי.

"אני יודע אבל לפחות תנסה להרגע קצת לואי" זאין הניח את ידו על כתפו של לואי.

"אני לא יכול זאין אני חייב אותו" אמר לואי, הפעם קולו יותר פגיע ממקודם, דמעות עומדות בעיניו ורגלו רועדת.

"פאק זאין אני צריך אותו" קולו נשבר.

הוא לא יכל עם המחשבה שיכול להיות שבזמן שהוא חושב מה לעשות קרלו יפגע בו.
הוא לא יכול לדמיין את חיו בלעדיי הארי יותר, הוא אוהב אותו כל כך...

הוא לא יכול לחיות עם המחשבה שיאבד את הארי בלי לספר לו שהוא אוהב אותו.

"לואי יש חדש" אחד החיילים של לואי הגיע ולואי הסתכל עליו בציפייה "בבקשה תגיד לי שהוא בסדר" עצם את עיניו בייאוש.

"הוא בסדר מר טומלינסון, יצרנו קשר עם קרלו והוא מוכן למסור לך אותו בתמורה ל750 אלף שקל ואם לא הם יהרגו אותו" אמר ולואי נשך את שפתו התחתונה, עצבני יותר מקודם.
"הם חושבים שהוא איזה חפץ?!" צווח והחייל נרתע "אני מצטער מר טומלינסון-
"מעניין לי את הזין שאתה מצטער!" צעק וזאין חייך אל החייל חיוך מבין וסימן לו ללכת שירגיע את לואי.

"היי לו... הארי חי, הוא לא מת, אל תדאג הכל יהיה בסדר" ניחם זאין ולואי הניד בראשו.

"לא. מחר אנחנו מתקיפים את קרלו, לא מעניין אותי מה ואני בעצמי אהרוג אותו" אמר לואי בהחלטיות וזאין הנהן "אני אעדכן את החיילים"

לואי נשף אך לפתע צלצול נשמע ממכשיר הטלפון שלו.

"ל-לולו?" קול שביר ועדין בקע ממכשיר הטלפון, קול שלואי יכל לזהות מתוך שינה.

"פאק בייבי שלי..."

My little boy// L.SWhere stories live. Discover now