צרפתי-אנגלי וספרדי עומדים ממול מבנה רעוע עם הוואן שהחנו במקום נסתר, מכסים אותו בסדין לבן גדול.
הגיע הזמן שיישן שינה נורמלית.
השניים נכנסו למוטל הישן בדרום העיר שלהפתעתו הרבה של ניקולס, היה מלא. לאונרדו הכניס את היד לכיסו, כדי לשלם את הלילה הזה, אבל ניקולס עצר בעדו. משלם הוא.
ניקולס לא ידע למה הוא עושה את זה. למה הוא ממשיך בדרך שלו עם 'לאונרדו ספק פושע ורנסנו'.
"תודה ניקי" אמר הנמוך. "אל תקרא לי ניקי".
הם עלו במדרגות לקומה השלישית, חדר 21U, הם לא לקחו איתם דבר למעט 2 מברשות שיניים חדשות מניקולס שהיו בכיסים שלהם.
הם התמקמו במוטל. "תשאר פה ורנסנו, אני הולך לקנות כמה דברים" אמר ניקולס ונעל את החדר לפני שלאונרדו יכל לאמר משהו.
ניקולס שם שירים בטלפון שלו, מתחבר לאוזניות שלו, ומבקש כיוונים מאנשים איפה הסופר-מרקט הקרוב ביותר.
מה הקטע של הורנסנו הזה בכלל דיבר לעצמו בראשו, ניקולס עדיין לא הבין למה עזר לו בכלל.
ומה היה הקטע הזה בלילה? הוא התנהג כמו מטורף וקרה לי ניקי ופחד מערמה של בגדים.
ניקולס הסתובב בעיר, קנה אוכל ושתייה. והיה בדרך למוטל. הוא היה עייף מאוד אבל עדיין המשיך ללכת ולא עוצר שום מונית, הסופר-מרקט היה רחוק מאוד מהמוטל.
חשב לעצמו ניקולס, הוא ישן במשך היום, ואז ייסע בלילה וביום שלמחרת.
הוא יספיק יותר קילומטרים, אבל לפני שיצא, הוא צריך למלא את הדלק שלו.
ניקולס חזר למוטל הישן ופתח את הדלת, לאונרדו לא נראה באופק, "ורנסנו?" שאל בקול. "פה" נשמע קול.
הבלונדיני פתח דלת וראה את לאונרדו מאחורי וילון במקלחת שאזורי עוני במדינות עולם שלישי היו מתביישים בו.
"אתה יודע עדיף לנעול את הדלת" אמר ניקולס ויצא החוצה. האוכל נמצא חלקו בוואן וחלקו על השולחן בחדר שהשכירו.
לאונרדו יצא החוצה כשהוא עטוף במגבת. "אתה צריך בגדים?" שאל האחר. "Sí".
ניקולס ידע שהוא אוהב לשמוע מבטאות של אחרים, אבל הספרדית של לאונרדו ורנסנו גרמה לו לרצות ללקק את השפתיים שלו.
הצרפתי-אנגלי ירד אל הוואן, מוציא את הבגדים בשבילו וגם בשביל השותף החדש שלו.
למה אני נמצא איתו, זו הייתה שאלה שהתרוצצה במוחו של הבלונדי.
הוא נכנס לחדר שלהם בבניין, "קח" הוא זרק על הספרדי את הבגדים, גופייה צמודה בצבע תכלת, מכנסיים קצרים וחבילת בוקסרים חדשה שלקח איתו לפני שיצא למסע שלו.
ניקולס התקלח, וכשיצא החוצה הוא ראה את הדבר היפייפה ביותר שקיים.
לאונרדו ורנסנו, ספרדי, חטוב, עם עור שזוף מושלם, נמשים על גשר אפו ועיניו, לבוא במכנסיים קצרצרים יחד עם גופייה צמודה שהבליטה את החזה שלו.
הבחור שהיה על המיטה היה עם ספר ביד, ומשקפיים עם מסגרת זהב דקה.
מאיפה יש לו אותם?
לאונרדו היה שקוע בספר, רואה בזווית העין שלו את ניקולס. "Nicolás!" חייך. "Pasaste mucho tiempo en la ducha"
"אנגלית בבקשה" אמר ניקולס. ולאונרדו צחקק, "מצטער, אמרתי שהיית הרבה זמן במקלחת".
"מה שתגיד, אני הולך לישון". ניקולס ענה באדישות שמאופיינת לו. לא רוצה להראות כלשהם ליד הספרדי.
"לילה טוב ניקי".
"שתוק".
4:36AM
"מה לעזאזל" מלמל ניקולס. הוא הרגיש חום לידו, רואה את לאונרדו מכורבל לידו, עטוף בזרועותיו של ניקולס.
הספרדי נראה כל כך טהור, כל כך מתוק, שהצרפתי-אנגלי לא ידע מה לעשות.
הוא לא היה יכול להרגיש ככה.
לא כלפיו.
__
איך לחזור ללימודים?
