ריפוי אסור

פרק 15- נויה

נויה

יצאתי מהמים רבע שעה אחרי יולי, מנסה לאתר אותה בעיניים מצומצמות כשהבחנתי כשהיא לא שוכבת על המגבת.
לא מצאתי.
ראיתי את רם מסתובב בין כולם ואותה הבעת דאגה שזיהיתי בעיניו הופיע שוב.

״איפה יולי?״ הוא התקדם אלי ״היא יצאה מהמים לפני רבע שעה.. ראיתי אותה מדברת עם הבנות..״ עניתי והתחלתי להלחץ גם.

״תהיי על השירותים והמקלחות, אני מחפש אותה מחוץ לשער של החוף״ הוא הורה ורץ לכיוון השער.
טסתי לשירותים ולא ראיתי כלום, גם לא במקלחות.

מכרתי לכיוון הבנות, אני מכירה אותן וידעתי שהן יכולות להיות אכזריות אם הן רוצות, הן ידעו תמיד להגיע לכל ילדה עם המשפטים הכי מוחצים, כאלה שהשאירו סימנים בנפש להרבה זמן אחר כך.
ידעתי שהן שונאות את יולי סתם כי הן מקנאות ביחס שאם מעניק לה.

״מה אמרתן לה ?!״ תפסתי בחולצתה של מור בחוזקה ולא שיחררתי. ראיתי את הלחץ בעיניים של מור וידעתי שזה יגרום לה לדבר.
זונה.
״ל..לא אמרנו כ..כלום סתם צחקנו איתה על הצלקת״ היא הודתה בפחד ואני איבדתי אתזה.
זרקתי אותה לרצפה בעצבים.

הכרתי את הצלקת של יולי.. אף פעם לא חשבתי לשאול אותה על העניין אלא אם כן היא תספר לי.
ראיתי שהיא הסתירה אותה בפעם הראשונה והיום כבר לא והייתי גאה בה כל כך בלב.
איזה רוע יש באנשים.

״צחקתן על מה?!״ קולו המאיים של רם הגיח מאחורינו, בצעדיו הכבדים התקרב עד אליהן ״כוסראבק ערסס״ הוא זרק בעצבים, לא ראיתי אותו ככה בחיים.
הכיסא פלסטיק שהונח ליידנו נזרק ונשבר על השביל, הוא רץ לעבר הים וסרק אותו בעיניו בריכוז.

ראיתי פרצוף מרחוק, בקצה השני של החוף.
צרחתי לרם שהיא שם.
טסנו לשם.
הוא קפץ למים ושחה לשם במהירות שיא.
הסתכלתי משפת המים בדאגה, קיללתי את עצמי איך לא הסתכלתי במשך הרבע שעה הזאת?

לאחר כמה דקות שהרגישו כמו שנים ראיתי אותו חוזר ויולי על כתפו האחת והוא מחזיק את רגליה, מניח אותה בזהירות על החול.
היא השתעלה וראיתי שמצבה לא טוב, דנה כבר הזמינה אמבולנס.

עלינו עליו בדאגה.
ראיתי הכל בעיניים של רם.
כעס, דאגה, לחץ.. לחץ קשה.