ריפוי אסור

פרק 32- מסורת

רם

בפעם ראשונה בחיי, מאז שאני זוכר את עצמי, אפשרתי לבן אדם לגעת בי.

לאישה.
לילדה הזו.

זה הרגיש כאילו דקרו אותי בכל חלקי הגוף בסכין עם הלהב הכי חדה שיש.
אבל משהו בי לא הצליח לשחרר. לא הצלחתי להוזיז את ידה החמה מצווארי.

היא השתלטה על עולמי ברגע.
בלי לשאול ובלי הודעה מראש, שינתה את כל חיי.
כל מה שהכרתי והבנתי על עצמי מתחיל להתפורר.
כל יום יותר.

אני שונא את זה.
אני לא יכול בלי זה.

•••

שבוע הבא אנחנו יוצאים לטיול השנתי של הפנימיה.
מאז שהקמתי את ׳אורות׳ יש מסורת,
טסים ביחד לחמישה ימים לטיול בחו״ל ביעד שאנחנו מחליטים ביחד.
אני משקיע בהם וגאה להשקיע בהם,
כל ילד ונער שנמצאים שם.. מגיע להם עולם מלא.
ואני חרטתי על עצמי שאני אתן להם את העולם הזה.
קניתי נכסים והשקעתי הרבה בשביל שיהיה לי את כל המשאבים לתת להם מה שהם חולמים.

לקראת הטיול אני מכנס את כולם בשולחן האוכל לפני ארוחת הערב ורוצה להבין מהם לאן הם רוצים שנטוס.

עייני נתפסו ביולי שירדה במדרגות והתיישבה לייד נויה,
ניסיתי למקד מחדש את תשומת לבי בשיחה ליד השולחן, אבל עיניי המשיכו לחזור אליה.

היא היתה יפה אפילו בשמלת בית ושיער אסוף בגולגול מרושל, המבט בעיינה היה הדבר הכי מרגיע מכל החרא שמסביב.
עייני ירדו אל שדייה היפים ונעצרו שהבנתי שאני סורק יותר מידי.
לא יכולתי שלא לתהות איך זה יהיה לגעת בה שוב, להרגיש את החום שלה ואת העור הרך שלה נגד שלי, לשמוע את קולה שיוצא בחוסר אונים שאני מחזיק בה וטורף עם שפתיי על כל חלק בגופה.
ידיי התקפצו לאגרוף חזק ומתוח.

״אז..״ התחלתי לומר ונשמתי קלות ״שבוע הבא אנחנו יוצאים לטיול שלנו. דנה ביקשה ממכם לחשוב על יעד ואנחנו כאן כדי להחליט״ אמרתי קצרות ועייני עפו בלי שליטה.

אליה

היא נראתה חוששת.
עייני הצטמצמו בריכוז כדי להבין למה.
נויה נראתה מרוגשת ליידה ומנסה להלהיב אותה אבל עינייה נעוצות בנקודה מדומיינת בחלל החדר.

היא נראת מבוהלת. חזה עלה וירד והצלחתי לראות את זה מהמקום שבו ישבתי.

״טוב חברים, אנחנו נדבר על זה כבר, תתחילו לאכול״ אמרתי קצרות והתרוממתי מהכיסא ישר לעברה.

היא היתה כבר בעולם אחר.
יצאה לבחוץ.
עקבתי אחריה בעיני וראיתי אותה הולכת לכיוון החווה.

התלבטתי אם ללכת אחריה ובסוף החלטתי לתת לה את הזמן להיות לבד.
המשכתי להביט מהחלון כל כמה שניות לראות שהיא בסדר , היא ניקתה את הסוס בעדינות והצלחתי לראות מהמרחק הרב שהיה בינינו את הסערה שמתחוללת בה.

כשהגיע זמן כיבוי אורות עליתי לחדרים שלהם.
אמרתי לילה טוב לבנים ונעצרתי מול דלתה הסגורה של יולי, רציתי לבדוק שהיא בסדר, חשבתי כמה שניות ודפקתי קלות על הדלת.

היא פתחה את הדלת וראיתי את ההפתעה על פניה
״מה הסיפור ?״ שאלתי ישירות ועקפתי אותה, מתיישב בכיסא שמול מיטתה, מחכה שתבין את הרמז שהיא צריכה לדבר.

היא נראתה מהוססת אבל כנראה הבינה שאין לה ברירה, היא נאנחה והתיישבה מולי על המיטה.