פרק 39- עדין וחייכן

3.6K 179 37
                                    



״אני יודע שאת חזקה אבל באותו רגע יש סיכוי שתהיי במצב של חולשה״ אורי הסביר לי בנחת כשישבנו בספסל מחוץ לתחנת המשטרה.

זה היה הרעיון שלו, שנצא הפעם לבחוץ, הוא קרא לזה לאוויר הפתוח.

חמוד

הראש שלי היה במקום אחר.
החוסר החלטיות של רם שיגעה אותי ולא נתנה לי מנוחה.
הבנתי אותו מאד מצד אחד.
הוא לא נער תיכון מתבגר שיתחבא, זה לא האופי .
אבל ראבק זו המציאות שלך כרגע.
רציתי להוציא את זה עליו.
לצרוח עליו שיתעורר.

היום בבוקר רבנו.
אני חושבת שזו היתה המריבה הראשונה שלנו, אפשר לסמן וי.
ועכשיו בנימה אמיתית, הריב הזה היה צעד ענק שרם לדעתי אפילו לא מודע אליו.
הוא דיבר, הוא צעק מעצבים.
זה אף פעם לא קרה, תמיד הכל בפנים, תמיד הכל מתרכז עמוק בתוך הבטן.
פעם ראשונה שהוא הוציא משהו שיישב לו.

נכון, מסתבר שלבן אדם יש בעיית עצבים קלה...
עדיף מלשתוק בעיני. זה בטוח.

הלכתי אליו בזמן שבנה פרגולה חדשה מחוץ לכניסה האחורית של הבית, בהיתי בו עובד בלי שראה אותי במשך כמה דקות.
הוא היה הדבר הכי סקסי ביקום ויכלתי לשבת שם שעות.

כשהוא שם לב לקיומי אמרתי לו שאני הולכת להיפגש עם אורי היום והפעם אני הולכת לבד.

בהתחלה הוא באמת שתק כמו תמיד אבל כשהבין שאני רצינית הוא התעצבן, החלפנו מילים קשות.
״תעשי מה שאת רוצה רק תעזבי אותי״ הוא אמר לבסוף בוער מעצבים והלך מהמקום.

•••

״יולי?״ קולו של אורי העיר אותי מהמחשבות והחזיר אותי למסלול. ״אני רואה שאת לא מרוכזת היום״ הוא חייך בהבנה.

למה לא יכלתי להתאהב במישהו עדין וחייכן?

״כן.. לא כל כך סליחה״ עניתי בהתנצלות והעברתי את שערות שנכנסו לפניי.
״הכל בסדר, נראלי סיימנו להיום״ הוא אמר בהבנה וקם על רגליו ״אנחנו עוד ניפגש״. הודיתי לו והתקדמתי לעבר דנה שחיכתה לי ברכב עד שאסיים.

כשהגעתי היה לי תורנות להכין את ארוחת הערב עם נויה, היא כבר חיכתה לי במטבח.
התלבטנו מה להכין ובסוף החלטנו על לחם שום וחביתות, התחלנו וראיתי מזווית העין את רם יוצא מהבית לבוש לאימון.

הוא היה נראה נסער עדיין.

״נויה תתחילי אני עוד מעט חוזרת״ מלמלתי ועליתי בלי לחשוב לחדר, לבשתי חליפת ספורט קצרה כחולה, עשיתי קוקו גבוה כמו תמיד ויצאתי לעבר מתחם הספורט חדורת מטרה.

כשהגעתי הבטתי מפתח הדלת, הוא התאגרף עם הבובה הקשיחה והרגשתי שהיא עומדת להתפרק מרוב העוצמה של אגרופיו עליה.
פניו היו מרוכזות והוא לא הסתכל ימינה ושמאלה.
הסתכלתי עליו בתאווה, לא הצלחתי להתיק את עייני ממנו לשנייה.
סרקתי כל שריר בגופו המוצק.

הוא הביט בי לפתע.
ליבי הלם והרגשתי את גופי מתכווץ.

״מה את רוצה?״ הוא שאל באדישות וניגב את הזיעה מפניו.

״שנדבר״

הוא הסתכל עליי, הרגשתי את עיניו עוברות על גופי.
הוא התקדם לעבר הבקבוק מים שהיה מונח על השולחן ליידי ולגם ממנו חצי בקבוק.

״לא יודע לדבר״ הוא ענה לי לאחר מכן והסתובב חזרה אל הזירה.

הלב שלי התחיל להאיץ יותר ויותר.
התקרבתי אליו מאחורה ותפסתי בו, הוא הסתובב בחדות ותפס ביידי בכוח.
״אז לא נדבר״ לחשתי לו בחצי קול.
הוא לקח נשימה עמוקה ותפס בשתי ידיו את גרוני,
התרכז בעייני.

״זין על זה״ הוא סינן והרים אותי עליו, כרך את שתי רגליי בצידי גופו. שפתיו ננעלו על שפתיי בחוזקה ובלעו את אותן ברעוותנות.
הוא התקדם אל הזירה שהוא מחזיק בישבני ומוחץ אותו תחת ידיו, והניח אותי על המזרון הקשה
ליבי הלם בפראות והרגשתי את הרטיבות מתפשטת לכל ירחיי.

רציתי הכל. עכשיו.

הוא גהר מעליי ונישק את צווארי, ירד באיטיות אל שדיי וחפן אותן עם ידיו הגדולות.
״מה את רוצה?״ הוא עלה לאזני ושאל בקול צרוד.
לא עניתי ורק גניחות קצרות יצאו בפי בלי שליטה.
״דברי״ הוא פקד ותפס בשיערי.

״א..ותך״ מלמלתי והתנשמתי בכבדות.
בלי הכנה מוקדמת הוא קרע ממני את התחתונים והרגשתי את אצבעו בתוך הכוס הפועם שלי, הוא התחיל להכניס ולהוציא אותה במהירות בזמן שהסתכל עליי חסרת אונים.

את לא גומרת.את לא גומרת

״אני רוצה לזיין את הכוס היפה שלך ילדה״ הוא אמר בקול נמוך ומשך את שתי רגליי צמוד אליו.
הנהנתי וחיוך יצא משפתיי בלי שליטה.
״לא נראלי שתחייכי בזמן הקרוב״
הוא שלף את מכנסיו וראיתי את הזין העצום שלו מעליי, הוא עמד חזק וראיתי את הקשיחות. בלעתי את רוקי מההלם.
זה היה הפעם ראשונה שראיתי דבר כזה.
ואהבתי את מה שראיתי.
הרמתי את ידי כדי לגעת אך הוא העיף אותה בחדות והעביר אותה אל מאחורי גבי.

הוא סובב אותי והרים בתנופה את ישבני אליו.
הרגשתי את החמימות של הזין שלו עליי שורפת כל חלקה שעבר עליה. הוא לקח את שתי ידיי אל מאחורי גבי והחזיק אותן בידו האחת בסגירת ברזל.
הרגשתי את כף ידו השניה תופסת בתחת בחוזקה ושנייה אחרי כבר זעקה עמוקה יצאה מפי לנוכח הזין שמילא את כולי.

זה היה פאקינג הכאב הכי טוב בעולם.

״את שלי. את הילדה שלי את מבינה את זה?״ הוא שאל וחיזק את האחיזה בידיי לפני שהמשיך.
הנהנתי במרץ והרגשתי את החיוך המתגרה מאחוריי.
הוא התחיל להלום בחוזקה וצעקותיי נשמעו בכל הבניין.
דמעות מילאו את פניי מרמת הכאב.

בירכתי עליהן.

ריפוי אסורWhere stories live. Discover now