Powerful need [7]

פרק 9 - מאורת האופל:

נקודת מבט לאונרדו:

״אלוהים אישה, השתגעת?״ אני ממלמל כשג׳וליה קופצת עליי בחיבוק ברגע שבו אני דורך בתוך הפנטהאוז שלה ושל רומיאו. הוא, שמערבב את כוס הקפה שלו, מגחך וצוחק על הסיטואציה.

תצחק תצחק, אני לא ישן עם המשוגעת הזאת בלילה.

״התגעגעתי אלייך לאו!״ הבלונדינית הקטנה קוראת באושר ואני תופס בגבה על מנת שלא תיפול. אחרי כמה שניות היא מורידה את רגליה בחזרה אל הרצפה ואני מגחך לעברה ״ראית אותי אתמול בערב ג׳ול״

״זה מלא זמן״ היא מגלגלת את עיניה ״אתה יודע שהזמן במאורת האופל לא עובר מהר״ היא ממלמלת כדי שרומיאו לא ישמע אבל נכשלת.

״מאורת האופל? עד כדי כך?״ הוא מרים גבה לעברה והיא נאנחת ״ברור שתחשוב שהכל בסדר ילד אימו, אין לך שום בעיה לחיות בעולם שחור״

״את כאן כבר מספיק זמן בשביל להכניס כמה צבעים, את לא חושבת ג׳ול?״ אני מרים את גבותי והיא נאנחת ״אתה צודק לאו״ היא מסתובבת אל רומיאו עם חיוך מתח ״אתה לוקח אותי היום לקניות ילד אימו, הגיע הזמן שנרהט מחדש את הבית״

״אוי פאק לאונרדו״ רומיאו מגלגל את עיניו עם פרצוף זועף לעברי ״תזכיר לי למה אתה עדיין בחיים?״

״כי אתה אוהב אותי״ אני מגחך ומתקדם לעברי תוך שמרצין ״עכשיו, מה היה כל כך דחוף שהייתי פשוט חייב לעלות לכאן בבוקר?״

״לא כאן״ הוא אומר בזמן שג׳וליה בוחנת את הסלון כאילו מעצבת אותו מחדש בראשו ״היא לא צריכה לשמוע את זה כרגע״

עשר דקות לאחר מכן אנחנו נמצאים כבר בתוך הרכב, רומיאו הבטיח לג׳וליה שיחזור בעוד שעתיים לקחת אותה לסיבוב קניות שהוא לא מפסיק לקלל אותי עליו. מגיע לסבול קצת, הוא נשוי בכל זאת..

״על מה רצית לדבר איתי?״ אני מאבד את הסבלנות שלי, הסקרנות משתלטת עליי לחלוטין. הוא משאיר יד אחת על ההגה, מעיף בי מבט קצר לפני שנאנח.

״אתה מתחתן״

העיניים שלי נפערות לגודל של כדורי באולינג ״מה? על מה לעזאזל אתה מדבר רומיאו? אל תשרוט אותי״

״אנחנו צריכים להתחזק מול הרוסים, היחסים עם וגאס עדיין לא משהו ואני לא סומך על האחים ולנטה שלא יתקפו ויחזירו את ג׳וליה אליהם. דיברתי עם רוי קאלו והצעתי לו ברית מחודשת״

״על חשבון הגב שלי רומיאו?״ אני מרים את גבתי לעברו והוא נאנח, מביט בי שוב לרגע ״אתה לא חייב לאו, אני לא אכריח אותך. אבל זה מאוד יעזור לנו לשמור על המשפחה והטריטוריה במלחמה נגד הרוסים״

״ואתה מצפה ממני פשוט להאמין שרוי קאלו הסכים? ככה סתם? למרות כל המלחמות שבין שניכם?״ אני מגחך ללא הומור בטון לא מאמין. הוא מגלגל את עיניו ״האדיוט סוף סוף הבין שמגיע לאלנה להיות עם בקשר המשפחה שלה״

״פאק״ אני מקלל בעצבים, רוי קאלו האדיוט.

״אז תן לי לבדוק אם הבנתי כמו שצריך״ אני מסנן ״הוא רוצה שזה יהיה אני, או שאין עסקה מזוינת״

״בדיוק, הוא דרש את המעמד הכי גבוה מאצלנו בדיוק כמו שאני דרשתי את זה בחזרה. הנערה בעלת המעמד הגבוה ביותר שיש להם להציע״ הוא מהנהן ואני פורץ בצחוק ״נערה ממשפחת קאלו? אין שום סיכוי בעולם שזה יקרה״

״טוב, היא כבר לא בדיוק נערה״ הוא מגחך ״ויש לה רשימת דרישות משלה לאו״

״אני לא מופתע״ אני מגלגל את עיני. בטח הדרישות כוללות שופינג בלתי נגמר ועוד שיט בסגנון. לעזאזל, תכנון העתיד שלי לא כלל שום בחורה.

לא רציתי להיות אחראי על ההגנה של אף אישה נוספת בחיי, לא רציתי להיות האחראי לכישלון נוסף בהגנה. אני לא מסוגל להיכשל במשימה כזאת שוב.

מצד שני, אלנה. עברו שנים מאז הפעם האחרונה שראינו אותה וכולנו התגעגענו כמו מטורפים. רציתי לשמוע את הקול שלה שוב, לחבק את האישה שהחשבתי כאחותי הגדולה. רצתי להעניק להורים שלה, לג׳ייס ובעיקר לה את האיחוד שכל כך ייחלו לו.

אני אעשה את זה.

אני לא יהיה זה שיקבע את הגורל האכזרי על המשפחה הזאת שוב, אני אתן להם את ההזדמנות שמגיעה להם.

אם זה יעבוד ואגיע לכנסייה יחד עם בחורה, לא משנה מי תהיה, היא תהיה מוגנת. אני אמות למענה, גם אם תהיה זרה לי, כדי לשמור עליה.

אני נשבע בחיי.