Powerful need [7]

פרק 54 - הדחקה:

נקודת מבט לאונרדו:

״לפי הפסיכולוג מדובר בהדחקה. המוח שלה קיבל את העובדה שהיא איבדה את הבן שלה, והיא התאבלה במשך זמן ארוך. לראות אותך עכשיו לא נתפס לה.״ רומיאו מסביר. אני מהנהן. ״תיארתי לעצמי שזה המצב. הוא מצא פתרון?״

״זמן.״ רומיאו נאנח. אנחנו מביטים באבא ואמא שיושבים במרפסת הפנטהאוז. אמא מניחה את ראשה הבלונדיני על כתפו של אבא, נראית חלשה.

אלכס עדיין מחכה במרתפים לעינוי שלו. אני לא מתכוון להעניק לו אותו כל כך מהר. הוא יסבול כמו שאף אחד לא סבל לפניו. זאת הבטחה.

״אז אחכה,״ אני נאנח. ״אין לי ברירה אחרת.״

״אני מצטער אח קטן,״ רומיאו מניח את ידו על כתפי. ״זה לא מגיע לך. זה לא מגיע לשניכם.״ אני מהנהן ועוזב את הפנטהאוז שלו, יורד לשלי. אני מוצא את ג׳וליה וג׳מה על הספות הגדולות, צופות באחד מהסרטים שג׳וליה מכורה אליהם.

״לאו!״ ג׳וליה הראשונה לזהות אותי. פניה קורונות באושר והיא מתקרבת כדי לחבק אותי. ״דאגתי לך. שמעתי שאתה פצוע.״

״אני בסדר ג׳ול.״ אני מחייך. לפחות חיצונית, אני בסדר. אבל הלב שלי כואב ואת זה רק בן אדם אחד בעולם יכול לרפא.

הכוכב הפרטי שלי מתרוממת על רגליה ומתקרבת אליי בחיוך קטן. עיניה מרמזות לי על הצרות שלה, שעומדות להגיע. אני לא יכול לחכות.

ג׳מה מנשקת את שפתיי ברכות. ״יש אוכל על השיש, אתה רעב?״

״בישלת לי?״ אני מרים את גבותיי והיא פורצת בצחוק מתגלגל. לא, היא לא בישלה. כמובן.

״אני צריך לצאת, רק קפצתי כדי לבדוק שאתן בסדר. רומיאו נמצא למעלה אם אתן צריכות משהו.״ אני אומר ושתיהן מהנהנות.

״אל תחזור מאוחר,״ ג׳מה מבקשת בקול שגורם לי לרצות להישאר. אני מהנהן ויוצא מהפנטהאוז לכיוון המיקום שבו תתקיים הפגישה ביני לבין משפחת קאלו. קאי, אחיה הגדול של אשתי, רוצה להרוג אותי. ובצדק. נכשלתי בהגנה על אחותי הקטנה כישלון חרוץ.

אני בקושי מספיק לדרוך בתוך החדר לפני שאגרופו של קאי פוגע בפניי בעוצמה ותופס אותי לא מוכן. אני מועד לאחור והחיילים שלי שולפים את נשקיהם. אני מרים את ידי ומסמן להם לעצור. זה הגיע לי.

״אתה נשבעת שלא יקרה לאחותי הקטנה דבר.״ הוא נוהם מעליי. אני מזדקף ופוגש במבטו. רוי ואנזו קאלו עומדים מאחוריו. אייס, בעלה של ולנטינה קאלו, נשען על הקיר בצד החדר.

״היא מוגנת. הגענו בזמן.״ אני מסנן דרך שיניי החשוקות.

״לא. אנחנו הגענו בזמן.״ רוי מדגיש. ״אם לא אנחנו, הרוסי המזיין הורג את כולכם. כולל את ג׳מה.״ מבטו מלא שנאה. ״ידעתי שאסור לסמוך על שיקגו. אתם חלשים.״

״תיזהר במילים שלך. אתה נמצא על אדמת שיקגו.״ אני נוהם. הוא מחייך חיוך מעוות בתגובה. ״אתה חלש. חטפו את האישה שלך מתוך הבית שלך ללא מאמץ.״

״היא עזרה להם.״ אני מסנן במרירות. קאי מתקרב לעברי כדי לחבוט בפניי פעם נוספת, אך הפעם אני עוצר אותו בזמן ודוחף אותו ממני.

״אתה רומז שאחותי הקטנה בוגדת?!״ הוא נראה כאילו עומד להרוג אותי במקום. ״אחותי לא פאקינג בוגדת.״

״הוא סחט אותה, הבן זונה.״ אני מושך את תשומת ליבם. ״לפי המידע שהוצאנו מהרוסים המזויינים, הוא סחט אותה במשך תקופה.״

״ולא שמת לב?״ רוי שואל בטון עוקצני. ״סוחטים את אשתך מתחת לאף שלך ואתה לא יודע?״

״איימו על הבן שלך.״

עיניו מתכהות. המבט שעל פניו היה גורם להרבה אנשים לברוח בצרחות. חיוך מעוות נפרש על שפתיו, ״איימו על הבן שלי?״

״הבן זונה הציב בפניה שלוש אופציות. אם תספר לי, הוא איים שירה לי בראש. אם לא תשתף פעולה, הוא איים שיהרוג את הבן שלך. אם תעשה מה שהוא אומר, כולנו מוגנים. אתה מכיר את ג׳מה. היא תציב את עצמה חשופה מול הסכנה רק כדי שאף אחד מהקרובים לה לא יפגע.״

״אני הולך להרוג אותו.״ קאי מסנן. אני מניד בראשי, ״הזכות הזאת שמורה לנו. גיליתי שאמא שלי חיה אחרי פאקינג שנתיים שבהן הייתי בטוח שהיא קבורה מתחת לאדמה. אני, אחי ואבא שלי נהיה אלה שיסיימו את חייו.״

״תדאג לעשות את זה כואב.״ אנזו מחייך.

״תהיה בטוח שזה מה שיקרה. הוא יסבול כאלה עינויים שידברו עליהם לדורות.״ אני מבטיח. גופו נמלא זעם כשאני חושב על הבן זונה. הוא ישלם על הכל.

״זאת האזהרה האחרונה שלי, קוסטלו.״ קאי אומר בטון מאיים. ״בפעם הבאה שרק אחשוד שג׳מה נמצאת בסכנה, אני לא אהסס לסיים את חייך. אתה נמצא תחת המעקב שלי.״

אני מתאפק שלא לשלוף את נשקי לאור האיום.

משפחת קאלו עוזבת את שיקגו. אני חוזר לפנטהאוז כמה שעות מאוחר יותר, שם מחכה לי אשתי היפה בתוך המיטה. שיער המשי שלה מפוזר על הכרית בבלאגן ונראה שנרדמה כשחיכתה שאחזור.

אני פושט את בגדיי ונכנס למקלחת לפני שמצטרף לצידה במיטה. היא מתכרבלת לתוכי מתוך שינה, ואני כורך את זרועותיי סביבה, נהנה מהחום שלה. ידי מלטפת את ראשה בעדינות בזמן שאני מנשק את מצחה.

״את מוגנת, סטלה. זאת הייתה הפעם האחרונה שמישהו הצליח להגיע אלייך.״ אני מבטיח בלחש. ״את העולם שלי. לא אתן לאף אחד לקחת אותך ממני. אני אוהב אותך.״

ליבי מאיץ כשאני מעכל את המילים שיצאו מבין שפתיי. אני אוהב אותה, אני אוהב את האישה הזאת. אין דרך חזרה.