Powerful need [7]

פרק 26 - שלי לנצח:

התלבטתי רבות האם נכון להעלות פרק בזמן ימים כל כך קשים. המציאות הנוראית שנכפתה עלינו אתמול, בזמן חג ושמחת תורה, מזעזעת כל נים ונים בגופי והופכת לי את הבטן ללא הפסקה. ליבי עם תושבי הדרום שספגו אתמול אלימות ואכזריות בלתי נתפסת, מתפללת לשלומכם ולימים טובים יותר.
קיבלתי הרבה פניות מצד הקוראים שלי שביקשו שאכתוב פרקים כדי שיוכלו להעביר את הזמן במרחבים המוגנים והחלטתי לעשות זאת על אף שמאוד קשה לי לכתוב ולהתנתק מכל הזוועות שמסביב.
את הפרק הזה כתבתי בחלקים, בין צפייה בחדשות ובטלגרם. בסוף זה הצליח והנה הפרק יוצא אליכם אחרי קושי מאוד גדול.
מבטיחה לעשות מאמצים נוספים להוציא פרקים כמה שיותר מהר ומתחננת שתשמרו על עצמכם.
אל תהיו סקרנים, תישמעו להוראות פיקוד העורף ותישארו במרחבים המוגנים אם יש צורך בכך.
אוהבת אתכם❤️

נקודת מבט ג׳מה:

״אני לא מצליחה לנשום״ אני ממלמלת בזמן שאנג׳ל מהדקת את השמלה הלבנה סביבי. החתונה עומדת להתחיל בכל רגע ובנות המשפחה לא מפסיקות להתרוצץ סביבי בהיסטריה.

זאת רק חתונה אלוהים שישמור, הן חייבות לנשום קצת.

״זה חייב להיות מושלם״ אנג׳ל ממלמלת ואני שולחת מבט חסר אונים לעבר ואל המגחכת ״היא מפצה איתך על מה שלא הספיקה איתי״

אנג׳ל שולחת מבט רצחני לעבר ביתה ״זה בגלל שברחת והתחתנת מתחת לאף שלי! לבד!״ ואל מגלגלת את עיניה בחיוך ומתקרבת לאימה לפני שמושכת אותה לחיבוק ״לא רציתי את כל האדיוטים הבכירים ברגע הכי חשוב בחיי. ידעתי שתביני אותי בסופו של דבר״

אנג׳ל מגלגלת את עיניה אך לא מוסיפה מילה בנושא. אני מסיטה את מבטי מהמופע הקטן בחזרה אל המראה, שם אני בוחנת את דמותי. שמלת הכלה הלבנה נצמדה לגופי ובחלקה התחתון באזור הברכיים מתרחבת מעט. הכתפיות העבות שלה מונחות על זרועי במקום על כתפי ומעניקות לה מראה סטרפלס. פנינים לבנות ובוהקות מכסות את כולה בצורה יפיפייה. את שיערי השארתי פזור מאחורי גבי, לא רציתי להתאמץ יותר מידי.

״אחותי היפייפיה״ קולו של קאי נשמע לצידי ומושך את תשומת הלב שלי אליו. אני מביטה בו בחיוך רחב ״היי אח גדול, הגעת לחלץ אותי מתוך סיר הלחץ?״

קאי מגחך כשמביט בבנות המשפחה מתרוצצות בהיסטריה בתוך החדר, מוודאות שהכל מתנהל כמו שצריך. אנג׳ל ואמא החליטו לקחת על עצמן את ארגון החתונה מאפס, אני חייבת לציין שעד כה הן עשו עבודה מדהימה. 

״את לא לחוצה״ הוא קובע ואני מרימה את גבתי לעברו, גורמת לצל של חיוך להופיע על פניו ״אבל זה לא מפתיע אותי״

״החתן הגיע אני מניחה?״ אני מקווה בשביל לאונרדו שהוא לא יאחר לחתונה המטופשת הזאת. לא ראיתי אותו מאז הנשיקה ההיא בכניסה לאחוזה ולא יצרתי איתו קשר כלל.