Powerful need [7]

פרק 28 - קעקוע ורד שחור:

נקודת מבט ג׳מה:

אני מרגישה יד מלטפת את זרועי, עוברות כמה שניות עד שאני מתרוממת בחדות וחובטת בעזרת אגרופי באדם שהיד שייכת לו. העיניים שלי נפתחות ואני מזהה את לאונרדו שמחזיק באפיו, מביט בי כאילו יצאתי מבית משוגעים.

״מה לעזאזל? את חולת נפש?״ הוא ממלמל. אני מגלגלת את עיני ומעיפה את השמיכה מגופי, מתרוממת לעמידה ״מה חשבת שיקרה? למה אתה נוגע בי?״

הוא מתיישב ומזיז את היד מפניו, בוחן אותה בעיניו ובודק שאין דם ״מי לימד אותך להרביץ ככה? יש לך שמאלית לא פראיירית בכלל״

״אבא״ אני מחייכת חיוך מזויף לעברו לפני שלוקחת את אחת מהגומיות שלי ואוספת את שיערי, לוקחת את תיק הרחצה שלי בכיוון לחדר המקלחת ומנסה כמה שיותר להתעלם מהחזה החשוף והשרירי של לאונרדו. פאק, הגבר הזה נראה טוב בצורה מסוכנת.

״אני אדע להיזהר בפעם הבאה״ הוא מגחך בחיוך טיפשי ואני מרימה את גבותי באזהרה לעברו ״לא תהיה פעם הבאה לאונרדו, אל תנסה אותי״

״שוב מתחמקת מהאמת סטלה?״ לעזאזל, הכינוי הזה. הוא חייב להשתמש בכינוי הזה?

אני נכנסת אל חדר המקלחת וסוגרת את הדלת מאחורי, מתחילה באירגוני הבוקר שלי ומנסה להתאפס על עצמי כמה שיותר ולהירגע לפני שאני חוזרת להתמודד עם האדיוט החתיך שנמצא בחדר מחוסר חולצה ו- אלוהים ג׳מה. לא לשכוח לנשום.

הדלת נפתחת בזמן שאני מתאפרת מול המראה, לאונרדו נכנס אל תוך חדר המקלחת תוך התעלמות מוחלטת מקיומי. הוא מוריד את הבוקסר שלו וגורם לי להניח יד על עיני במהירות, נכנס אל תוך המקלחת ופותח את זרם המים.

האצבעות שלי זזות מעצמן מעט, מספיק כדי שאוכל להציץ בדמותו דרך המראה ואלוהים אדירים, אני חושבת שאני עומדת ליפול מרגלי.

עיניו עצומות, ראשו נמצא ממש מתחת לזרם המים החמים שזולגים על גופו השרירי והחטוב. הוא נראה כמו יצירת מופת מיוחדת של אלוהים בכבודו ועצמו, המוצגת במוזיאון המבוקש ביותר בעולם.

״אני יודע שאת מסתכלת סטלה״ קולו גורם לי לקפוץ ולהסתיר את עיני בשנית, הפעם בצורה שאוטמת לחלוטין את שדה ראיתי. הגיחוך שלו נשמע מבעד לרעש המים ״את תמיד יכולה להצטרף אליי, עכשיו יותר מאי פעם מאחר ואת אשתי״

אני בולעת את רוקי ומתאפסת על עצמי במהירות ״לא יכלת לחכות שתי דקות שאסיים?!״

״אני לא רואה איפה הבעיה״ הוא מחזיר ואני מגלגלת את עיני, מגששת אחר הידית של הדלת ומסתלקת מחדר המקלחת כשהצחוק של לאונרדו מהדהד.

עשר דקות לאחר מכן הוא יוצא כשלגופו מגבת בלבד, מביט בי יושבת על אחת מהספות הקטנות של הסוויטה המפוארת. אני מרימה את גבותי באזהרה לעברו, יודעת שהוא מתכוון להעיר הערה שלא תמצא חן בעיני.