אהבה רעילה

פרק 16| חלק א

תודה שאתן קוראות את הספר מצביעות ומגיבות ❤️🙏

"אין לך חבר ולא יהיה לך אחד כי לפי החוזה את שייכת לי, את אשתי."
"סליחה?! אשתך?!"
"כן. את אשת העבודה שלי, זה אומר שאת אשתי." מה לא בסדר איתך דיק? כל היום הזה היית הדבר ההפוך מהגבר שחקרתי עליו כמעט שנה והיום הלב שלי לא הפסיק לפעום בגללך. "קדימה לישון." הוא מושך את גופי למיטה ונשכב על צידו, ידו סביב מותניי ואני מושכת את גופי לאחור על המיטה הענקית שלו.
"זה הקו שמפריד בינינו, חצי מיטה לך וחצי לי. אני מזהירה אותך אם תעבור בלילה את הצד אתן לך אזהרה."
דיק מתחיל לצחוק ומהנהן להסכמה, זאת הפעם הראשונה שאתה מסכים איתי היום על משהו ואני מרגישה סוף סוף מנצחת.
"את רוצה להחליף לבגדי שינה? את יכולה לקחת מהארון חולצה ויש במגירה מברשת שיניים חדשה."
"הבגדים האלה מספיקים לי." אני מצחצחת שיניים, חוזרת לחדר ומדליקה את מנורת הלילה שלצד המיטה שלו.
"תכבי את האור ברווזון, אני ישן בחושך."
"אני רגילה לישון עם אור."
"אם את פוחדת תחזיקי לי את היד, אני חייב חושך כדי לישון."
אוף! אני שונאת לישון בחושך.
"אז אשן בספה למטה."
"אם תזוזי מהמיטה לא אתן לך לחקור כלל את כל מקרי ההתנקשות." אני מכבה את האור ונכנסת מתחת לשמיכות, אני שונאת לישון בחושך משום שבכל פעם שאני עוצמת את עיניי הוא שם, זייד שם מביט בי ישנה.
"לילה טוב ברווזון."
"לילה טוב רודן."
הוא צוחק ומסתובב על בטנו, לאט אני מתרגלת לחושך ומביטה בעיניו השחורות והחודרות שמביטות בי.
אין צורך במילים, השתיקה שבינינו בחושך והנשימות העמוקות שנשמעות בחדר, יש בהן משהו אחר ואני לא מוכנה להודות מה זה.
אין לי מושג כמה זמן אנחנו נשארים כך אבל עיניי לאט נעצמות ואני נרדמת.

מושלמת שלי..
לחישה נשמעת באוזניי ועיניי נפתחות בבהלה, החדר חשוך ונשימותיי מאומצות, מישהו שוכב לצידי, הלב שלי פועם במהירות.
"מר דיק?" אני לוחשת ולאט מתקדמת לצד שלו של המיטה, "דיק?" עיניו עצומות והנשימות שלו כבדות הוא ישן עמוק.
ידי נעה לידו ואני סוגרת את אצבעותיי סביב הזרת והאצבע שצמודה לה, רק להחזיק בשתי אצבעות של הגבר הענק הזה מרגיע אותי יותר מכל הטיפולים שעברתי.
למה לעזאזל יש לך את ההשפעה הזאת עלי? עיניי נעצמות שוב ואני נרדמת כשאני מריחה את הריח שלו שאופף את המיטה.
חם לי בשינה ונעים, עפעפי מרפרפים וידיי עולות להתמתח להפתעתי אני פוגעת במשהו שנוהם בקול מחוספס, "אחח ברווזון, תשלטי על הידיים שלך." עיניי עולות להביט בחזה שרירי ומעט שעיר שבמרחק סנטימטר מפניי ומעלה יותר לפנים מפוסלות וזיפים קצרים, הידיים שלי פגעו בפנים של דיק.
גבותיי מתכווצות בשאלה ואני עדיין לא קולטות למה חם ונעים לי, הרגל שלי בין רגליו של דיק וידו מקיפה את גופי, הוא נע פנימה יותר וסנטרו נח על ראשי.
"מה?.. מה?.. מה אתה עושה?! תעוף לחלק של המיטה! אזהרה ראשונה!"
"תפסיקי לצעוק על הבוקר" הקול שלו כל כך נמוך וגברי שאיברי נרטב קלות. "ואני בצד שלי של המיטה, את פלשת בלילה אלי וחיבקת אותי, למה שאקבל אזהרה אם את תקפת אותי?"
אני מה?! אני בטוחה שרק אחזתי באצבעות שלו, אין מצב שחיבקתי אותו! מבטי מסתובב לצד השני והוא צודק אני על החצי שלו של המיטה.
ומה זה לעזאזל הדבר החם שאני מרגישה על הירך שלי אין מצב שזה הזין שלו, הוא ענק ואני מושכת את רגלי בכוח מבין רגליו לצחוק הגאוותני שלו.
לפתע עיניו נפתחות ברפרוף ומביטות מטה אלי, הצבע השחור של עיניו מפליא אותי, ראיתי עיניים כחולות כמו הים וירוקות בהירות ואפילו אפורות אבל שחור זה צבע חדש שנתקלתי בו, מתאימות לשד השחור שבתוכו.
"למה עברת לצד שלי של המיטה בלילה?"
"אין לי מושג על מה אתה מדבר."
חיוך ונשימה של צחוק מופיע על פניו, הלב שלי רוטט לרגע. ידו שנחה על המותן שלי מושכת את גופי פנימה אליו, "מממ זכור לי בבירור שקראת בשם שלי וכשחשבת שאני ישן חיבקת את היד שלי כל כך חזק שחשבתי שעשית לה חוסם עורקים." אז היית ער אתמול בלילה ובכוונה לא ענית לי!
"נשארתי בחלק שלי והחזקתי רק את האצבעות שלך, אמרתי לך שאני ישנה עם אור."
"אז את מודה שתקפת אותי בלילה?"
אתה לא אמיתי, תקפתי?! "אם הייתי תוקפת אותך לא היית מתעורר בבוקר מר דיק." אני נוהמת לעברו ומושכת לאחור, סיימנו עם המשחק של אתמול, מרגע זה אני חוזרת להיות המזכירה שלך ולא יותר מזה.