פרק 35|🔞

4.8K 260 117
                                    


אז זאת המשפחה החביאה ממני וכל כך לא רצתה שאפגוש?
כשהילדים מתקרבים אלינו בפעם בשנייה והיא מציגה אותם הלב שלי לא בעומד בזה, היא נראית מושלמת עם ילדים סביבה ואני נלחם בשיניים במחשבות שלי ובמילים שלי מלומר לה, בואי נעשה מלא ילדים.
אני שואל אותה איך קוראים לתינוק כבן השנה שעלה על ברכיי ולא שומע אפילו מה היא שאלה אותי משום שהוא כל כך חמוד, הוא נוגע בפנים שלי ואני מת שיהיה לי גם אחד כזה ממנה.
מזווית עיניי אני רואה שהיא מביטה בי בשאלה, מחכה לתשובה שלי על משהו ששאלה לפני כן. היא בוודאי רוצה ללכת מכאן כמה שיותר מהר ואני עדיין לא מוכן לוותר עד שאכנס לבית הזה.
"ממש לא." לראות אותה מתפתלת מול המשפחה שלה מצחיק אותי ואני מתכוון להחזיק בזה מעל הראש שלה לעוד הרבה זמן.
התינוק שעל ידי ממלמל דאדא ונוגע בפניי בצחוק מתגלגל וליבי נמחץ, מעולם לא חשבתי על זה עד שהברווזון נכנסה לחיי אבל אני רוצה ילד שיקרא לי אבא ולה אמא.

שוב היא שואלת משהו ואיני שם לב אפילו, מעצבנת קטנה אנחנו לא הולכים.
"אמרתי לא. תניחי לזה." היא לוקחת את התינוק ממני ונושקת לראשו ופניו.
אלוהים את כל כך יפה עם תינוק על הידיים שאני רוצה לקחת אותך למעלה ולהכניס אותך להריון באחד או שניים.
אביה שקלט את המבט שלי מהרגע שיצאתי מהרכב הבין שאני יותר מבוס ומיד שאל אותי על הכוונות שלי איתה, אפילו מבלי להרהר על זה אמרתי את האמת שיצאה ממני בלי היסוס, אני מתכוון להתחתן איתה גם אם לא תרצה אותי מה שבלתי אפשרי כי אני יודע שהיא מאוהבת בי ואנחנו נסיים יחד.
"ייקח לי עוד כמה שעות לבדוק את מה שביקשת ממני, אתם נשארים לישון כאן הלילה?" הוא בוחן אותי ואותה ואני מתכוון להיות כנה.
בזמן שהיא עונה בנחרצות "לא" אני עונה "כן!" ידה עולה להכות את כתפי והיא הולכת לכיוון הרכב, "תתקשר אלי כשיש לך תשובה." הילדים קולטים שהיא עוזבת ורצים אליה בפעם השלישית מחבקים אותה כולם יחד ומתחננים שתישאר.
בדרך כלל אחים חורגים ובמיוחד מכל כך הרבה נשים שונות שונאים אחד את השני אז מדוע הם קרובים כל כך?
"אנחנו נשאר לארוחת צהריים ונלך." אני אומר מעל הקולות שלהם והם רצים לחבק אותי גם, רטובים מהמים.
"אתם רטובים תתרחקו ממנו." ת'ורה מתחילה לומר אבל אני מניף על ידיי את אלף על יד אחת ואת התאומה שאמרה שאני חתיך על היד השנייה והולך איתם לכיוון הבריכה, ת'ורה הפסיקה לנסות להרחיק אותי מהם ונכנעה.
אני זורק את שניהם למים והם מתפוצצים מצחוק, ריד מנסה לדחוף אותי מאחור גם למים אבל אני חזק בהרבה ממנו ודוחף אותו לבריכה.
התאומות מתקרבות לשפת הבריכה וקוראות לי להתכופף אליהן, "את יודע שת'ורה.." גופי רוכן מטה מסוקרן לשמוע מה יש להן לומר עליה אך הן תופסות בכתפיים שלי ומושכות אותי למים. אלף דוחף מאחור את גבי ואני נותן להם להכניע אותי וזורק את גופי למים.
"דיק!" הברווזון שלי צועקת על הילדים ואני מושיט את ידי לכיס, מוציא את הפלאפון והמפתחות של הרכב, "קחי את אלה ברווזון." היא מושיטה יד לקחת אותם וחיוך ערמומי עולה על שפתיי, אני מושך אותה למים וראשה עולה מעלה כשהיא מנקה את פניה ומכה אותי שוב ושוב. "מה אתה עושה?! אנחנו חוזרים לדירה עכשיו, תפסיק לשחק עם הילדים!"

אהבה רעילה Donde viven las historias. Descúbrelo ahora