פרק 27|

2.9K 220 112
                                    


"היא לא רלוונטית כי היא מתה! היא מתה לי בידיים!" הוא שואג ואני מתאבנת במקום. לא מסוגלת לזוז, לא מסוגלת לנשום, לא מסוגלת לחשוב. היא מתה לו בידיים? לא יכול להיות. זה לא יכול להיות. נורה נעלמה, היא לא מתה!

הוא משקר.

הוא משקר.

הוא משקר.
אחותי הגדולה לא מתה! והיא לא מתה בידיים שלו! היא לא אהבה אותו! היא לא שכבה איתו! הנשימות שלי מתאמצות מידי, תנשמי ת'ורה, תתנתקי מהרגש.
דיק מביט בי במבט שאני לא יכולה לפענח, הרגש מציף אותי והגוש עומד בגרוני. למזלי הפיצה מגיעה ואחד השומרים עלה במעלית להביא לנו אותה, אני הולכת לשירותים שבקומה הראשונה וסוגרת את הדלת אחרי.

לנשום עמוק. אני פוקדת על עצמי אבל לא מצליחה לעצור את הדמעות שנופלות מעיניי.
"לעזאזל!" אני לוחשת מרימה את עיניי אל האור כדי להפסיק את הדמעות, נקישה נשמעת על הדלת "ת'ורה?" שואלת גרייס ואני מנגבת את פניי ופותחת את הדלת במבט ריק.
"רואים שבכית, בואי נשאר כאן עוד קצת." ידה מושכת את ידי לשירותים והיא מוציאה מהתיק שלה צנצנת קרם קטנה, מורחת אותה מתחת עיניי ושואלת בלחש, "אני יודעת שזה מפחיד אותך ואני רוצה שתדעי שזה לא כמו מה שזה נשמע." גופי נדרך מיד. מה זאת אומרת זה לא מה שזה נשמע? "האישה הזאת הייתה חכמה ומניפולטיבית." אל תדברי רע על אחותי! "היא רצתה לשכב איתו ועם אית'ן ועם צ'ייס יחד, לא היה ברור מה המטרה שלה." מה?! זה לא יכול להיות! נורה לא כזאת. את מתבלבלת עם מישהי אחרת, אחותי לא תרצה שלושה גברים בו זמנית.

או שכן?..

אנחנו יוצאות מהשירותים לסלון למבט הרוגז של פופי שהשארנו אותה אוכלת על האי וכל השאר על הספות, "למה את כאן?" היא מעיפה אלי מבט ממורמר כמו כלבלב קטן ואומרת בבכיינות, "מר קרייבן אמר שאני אסון מהלך ואסור לי לשבת על הספה." דיק מתקרב לכיווני עם חתיכת פיצה ודוחף את המשולש לפי, "בואי נסיים לארוז ונרד." אני אוכלת את הפיצה ועולה אחריו במדרגות כאילו לא קרה כלום.אחותי לא מתה. רק אחרי שאראה גופה או קבר אני אירגע.עד שאני מגיעה למדרגה העליונה כבר סיימתי את המשולש והוא מסתובב אלי בהלם. "את שואבת אוכל כמו דוב גריזלי רעב." כן אני לא שמה על מה שאתה אומר, ותנסה אתה לגדול עם טומה, אם לא אכלת בזמן לא הייתה נשארת לך ארוחת ערב. אני נכנסת אחריו והולכת לשטוף ידיים בחדר הרחצה, דיק נכנס אחרי ולפתע ידיו נשלחות אלי ומחבקות אותי מאחור, ראשו יורד מטה לצווארי ושוב הוא מדבר אליו בנשימות עמוקות שמדגדגות ושולחות זרמים לגל גופי. "את מפחדת ממני?" הקול שלו כל כך עדין שאני מסרבת להאמין שיצא מפיו.
"לא" אני מנגבת את ידיי והוא שואל שוב, "את כועסת עלי?" שפתיו מתקרבות לאט לגרוני בעוד שקולו יורד בטון ונשמע סקסי וחושני.
"לא" הן מרפרפות על צווארי ואני מקפלת אותו לצד כדי שיתרחק, "נשיקה." הוא אומר בטון נמוך יותר ומחוספס שגורם ללב שלי לפרפר.
"לא" ידו תופסת בסנטרי ומסובבת את פניי אליו. "נשיקה" הוא דורש. עיניי מתגלגלות ואני עונה לו כשראשי נדחף לאחור, "מה דעתך על סטירה?" דיק מצחקק ביופי נדיר ומשחרר את גופי.
"אז סטירה ואז סקס?" דיק עוקב אחרי לחדר השינה ואני צוחקת כשראשי נזרק לאחור וידיי תופסות בבטני.
כמעט סיימתי לארוז ואני מביטה במזוודה שלו, "איפה המזרק?"
"מגירה ראשונה." אני הולכת מעבר למיטה למגירה הראשונה ומתחרטת ברגע שאני פותחת אותה לקונדומים, דילידו ולצעצועים רוטטים שמפוצצים במגירה.

אהבה רעילה Where stories live. Discover now