אהבה רעילה

פרק 26|

אני יוצאת מהמקלחת למיטה, דיק יושב עליה בשיער רטוב וחושב, הוא היה שקט כל הזמן הזה והגיע הזמן שיתחיל לדבר. אני הולכת לארון מוציאה מגבת וחוזרת לצד שלו של המיטה, ברכות אני מנגבת את שערו השחור והקצר שנוטף עדיין מים מהמקלחת שעשה לפני עשרים דקות. הוא עדיין לא מדבר ולא זז, זה מלחיץ אותי טיפה ואני מתיישבת על המיטה מולו, ידי תופסת בכף ידו הגדולה, מושכת אותה אלי, אגודלי עובר עליה באיטיות. "דיק, דבר אלי." הוא נושם בחדות ואצבעותיו נסגרות על אצבעותיי, "מי שזה לא יהיה הוא יודע יותר מידי על שנינו."אתה חד למרות מה שעברנו עכשיו. אני נעמדת והולכת לשולחן שלו שבחדר, מוציאה דפדפת מהמגרה הראשונה ועט, חוזרת לצד שלי של המיטה ומסכלת את רגליי עליה.
"הגיע הזמן שאתחיל לחקור - רשימה ראשונה, מי קרוב אליך מספיק כדי לדעת על הסודות שלך ורשימה שנייה מי רוצה לפגוע בך." דיק מדבר במשך שעה אולי שעתיים ואני כותבת הכל, אני יודעת שהוא מסנן חלק מהתכנים ובכל זאת לוחצת עליו לדעת, "שכבת איתה?" בכל פעם שאנחנו מגיעים לאישה חדשה אפילו כאלה שהוא לא מכיר את השמות שלהן אני שואלת את אותה שאלה והוא נושף בעצבנות.
"מה זה משנה?" אז זה אומר שכן. "אני צריכה לדעת יש לה מניע ויכולות לנקום בך." לאחר שאנחנו מסיימים אני מביטה ברשימה של האנשים שיודעים עליו דברים מהעבר, היא קצרה לעומת האנשים סליחה, רובן נשים שירצו לנקום בו.

הרשימה הקצרה מונה שישה אנשים בסך הכל - אבא, אח, צ'ייס, אית'ן, חבר מהצבא ועוד חברה קודמת מתקופת הקולג' שלו שאני בטוחה שהייתה קצת יותר מחברה. אני עוברת על השמות של הנשים מהרישמה הארוכה והשם של נורה אפילו לא עולה כאן, איך זה הגיוני?
"ברשימה הזאת יש את כל המזכירות הקודמות שלך נכון?" הוא מהסס לשנייה אחת ואני יודעת שהוא מסתיר אותה בכוונה או שהוא מסתיר כמה מהן בכוונה.
"כן, זאת כמעט הרשימה המלאה."
"כמעט זה לא טוב, מחר אכנס לשרתים של החברה כדי לקבל תמונה יותר רחבה על הנשים שחסרות מהרשימה ועל הנשים שכבר כאן." דיק מושך ממני את הדפים ואת הרשימות ולרגע נדהם, "זה לא כתוב באנגלית." עיניי יורדות לדף ואני שמה לב שמלחץ חזרתי לכתוב בעברית, זה היה קורה לי במבחנים בתקופה שזייד היה מטריד אותי והמורים בתיכון היו נחמדים מספיק לתת לי להפוך את התשובות לאנגלית.
"זה בסדר כל עוד אני מבינה מה כתוב שם." אני עונה לו ברוגע ומכניסה את רגליי לשמיכה כדי לנסות לתפוס תנומה קצרה לפני שיעלה הבוקר. "מי שזה לא יהיה הוא מכוון את שנינו למטרה, אני צריך לדעת גם על העבר שלך תורך לדבר." פוקד דיק ועיניי נעצמות בכוונה להראות לו שאני עייפה.
"את רוצה שאנשק אותך עד שתדברי?" עיניי נפתחות והוא מסובב את העט בין אצבעותיו בחיוך מתגרה.
"ליאון סיפר לך כבר על משפחות האומנה שעברתי ועל הנשים של אבי, אתה יודע על זייד ועל העבר שלי במוסד אסור לי לדבר ובלתי הגיוני שמישהו יעקוב אחרי לכאן משם. אז אצלי הכל נקי בשונה ממך אנשים לא שונאים אותי ברגע שהם רואים אותי." החיוך הזחוח שהיה על פניו נמחק, הוא נשכב במיטה ואומר ברכות שלא אופיינית לו, "רק הלילה תשחררי את הגבולות של המיטה." עוד לפני שאני מספיקה לענות, הידיים שלו מושכות אותי אליו ומשכיבות את גופי עליו.