אהבה רעילה

פרק 45| 🔞

הלב שלי פועם בגללו כל כך חזק שאני חוששת.
מותר לי להיות מאושרת כך?
רק השבוע הזה ת'ורה, מותר לך להרגיש בטוחה ואהובה איתו.
ראשי מסתובב אליו מהעמדה שלי וזווית פיו מתעקלת לחיוך קטן ויפייפה, שוב הלב שלי דופק במהירות ואני מסתובבת בחיוך לפופי שעומדת מולי ומביטה בי בחשד.
"את נראית מאושרת מידי עבור מישהי שהאקס האובססבי והמטורף שלה רודף אותה." החיוך נמחק מפני ואני מחככת בגרוני, "האמ, אני מכירה את זייד טוב, הוא רוצה אותי ולא שום דבר מעבר." עיניה עוברות ממני אל הקיר הכהה והיא מסמנת לגרייס לבוא.
"גרייסי את חוש-"
"שהם סוף סוף שכבו אתמול? ברור! מר קרייבן לא מצליח לעבוד מהבוקר." והנה התכנית לשמור את זה בשקט קופצת מהחלון יחד עם הכבוד העצמי שלי.
"אז מה עשיתם אחרי? ראיתם סרט? הלכתם לישון? הוא בעט אותך מהמיטה?? שמעתי ממלא מזכירות ודוגמניות שהוא זיין, שהן יזדיינו לו מהעיניים."
אני מחייכת במבוכה לעיניים העגולות והגדולות שלהן, "האמת שהלכנו להתקלח ואז נרדמתי עליו." פופי כמעט צועקת ואני מושכת אותה ואת גרייס לשירותים ובודקת שאין אף אחת בתאים.

"ספרי לי עוד!" פופי כמעט קופצת ממקומה מאושר, "אממ אנחנו אומרים אחד לשני אני אוהב אותך." גרייס שבדרך כלל שקולה ורגועה תופסת בידי וצועקת בהתלהבות.
אני מחייכת גם ומחליטה להרוג אותן סופית, "כששאלתי אותו מה אנחנו, הוא אמר שכשיציע לי להתחתן איתו אני אגיד כן." הפעם לוקח לכן דקה שלמה עד שהצעקות שאני מחניקה עם הידיים שלי מגיעות אחרי ההלם.
"אני לא מאמינה שהוא אמר את המילה להתחתן!"
"את?! אני עובדת איתו כבר כמה שנים ולא מאמינה שהוא אמר לה שהוא אוהב אותה, הוא לא אוהב אף אחד מוץ מאבא שלו וכמובן שאית'ן וצ'ייס."
אנחנו יוצאות בשקט מהשירותים וליד העמדה שלי עוברים אית'ן וצ'ייס ומביטים בי בחיוכים זחוחים.
רגע, לא יכול להיות שהוא אמר להם?!
אני נכנסת למשרד ומכהה את הקירות מיד, דיק מביט בי בחיוך עורג ואומר כשידו נשלחת לפתוח את החגורה, "בייבי אם את כל כך רוצה.."
אני רוצה לפוצץ לך את הצורה!
אני הולכת מסביב לשולחן ומכה את החזה שלו באגרוף עצבני, הוא נעמד ברגע וגוהר מעלי, "את מכה את הבוס?" אתה צוחק נכון?! עכשיו אתה רוצה לשחק בוס ומזכירה?
"אני אפרד מהבוס אם הוא לא יקשיב לי!" עיניו נפתחות, הוא תופס את מותניי ודוחף אותי לקיר שמאחוריו, נצמד לגופי ונוהם, "תתפשטי"

פי נפתח ואני הודפת אותו לאחור, "ממש לא! אמרתי לא במשרד דיק!" ידו נשלחת לחולצה שלי ולפני שהוא מספיק למשוך אותה דפיקות נשמעות על דלת המשרד, מי שזה לא יהיה הוא הציל אותי עכשיו.
"מר קרייבן כתבת חדשות הספורט כאן."
דיק מסדר את השיער שלו ומושך אותו לאחור, "עדיין לא סיימנו לדבר על זה, אני אראה לך בבית מה זה אומר להיפרד ממני."
זרם עובר בגופי ואני נושכת את שפתיי, מבטו נתקע עליהן ולאחר רגע ראשו מתנער והוא יוצא מהמשרד כשאני עוקבת אחריו אל כתבת הספורט. היא נראית כמו בובת ברבי מהלכת וידה נשלחת ללחוץ את ידו בחיוך לבן ומושך.
"מר קרייבן, בבקשה עקוב אחרי לסט הצילומים." אנחנו יורדים לקומה החמישית לסט צילומים, היא מתחילה להתפשט ודיק פותח את החולצה שלו והעניבה, מאפרת מגיעה ומורחת שמן על גופו ועל גופה.
הלב שלי נצבט ואני לא רוצה להישאר כאן כשהוא מצטלם איתה.
לסט הראשון הצלמים מבקשים ממנה ללבוש מעיל עור ותחתוני תחרה שחורים דיק לבוש גם הוא במעיל עור, מכנס שחור צמוד שעושה צדק עם הירכיים החזקות שלו וקסדה שחורה, הוא יושב על אופנוע ממורק ושחור כשהכתבת יושבת הפוך מולו ברגליים פתוחות והוא מוציא עשן מהגלגלים.
אני רוצה להרוג אותה אבל מחזיקה את עצמי, רק השבוע ת'ורה ואז תצילי את נורה.
בסט השני הם שוב רק במעיל עור ותחתונים עומדים, נשענים על האופנוע והצלמים מבקשים מדיק להכניס את ידו ולאחוז בשד שלה, הוא עושה את זה אבל מבטו נמשך אלי והצלם מבקש ממנו שוב ושוב להביט בו עד שהוא מוותר והם עוברים לסט השלישי שעובר כל גבול.
הכתבת עירומה לגמרי ודיק אמור לכסות את השדיים שלה בזרוע שלו כשהוא צמוד אליה בתחתונים.