אהבה רעילה

פרק 53| 🔞

○○○ ת'ורה ○○○

נורה: נפגש מחר בוקר בבית הישן שלי. תבואי לבד.
"ואו איזה שקט עכשיו שהם הלכו, את בטוחה שאת רוצה ילדים?" שואלת פופי ואני שותקת. בשונה מכל אנשי האליטה מהחברה הגבוהה שיש להם אח אחד וכלב או שהם ילדים יחידים אני רגילה לרעש ובלגן של ילדים בבית.
"אני בטוח שאנחנו רוצים ילדים ואפילו יותר מהכמות הזאת, למה את שואלת פופ?" דיק מופיע מאחורי ומניח את ידו מסביבי, מר וולטון לוחץ את ידיהם של צ'ייס ואית'ן והם יוצאים מהמשרד.
"חתמנו הרגע על מיזוג החברות הגדולות ביותר בעולם, השווי שלנו קפץ מביליון לעשר ביליון, מי רוצה לחגוג?" שואל דיק וזעקות השמחה מהדהדות במשרד, אית'ן מתקרב אלי ודיק דוחף אותו לאחור מחזהו.
"זה אזור ללא נגיעה." הוא מצביע על הבטן שלי וממשיך בקור מקפיא, "אין להתקרב לילד שלי ללא רשותי! אם יקרה לברבור שלי משהו אני ארצח אתכם." הם עומדים במקום עד שאני מכה את אחורי ראשו ומתקדמת לחבק את אית'ן וצ'ייס.
"אל תקשיבו לחרדתי הזה, הכל בסדר.. תמשיכו להתנהג כרגיל." אני מחבקת גם את הבנות וצ'ייס שהלך לרגע לחדר שלו חוזר עם בקבוק שמפנייה ומוזג לכולם חוץ ממני.

"לדיק ות'ורה שהשיגו לנו את עסקת חיינו ולתינוק שלהם." הם שותים ואני מלקקת את שפתיי, מחכה שדיק יסיים ללגום ומושכת את צווארו לנשיקה, הוא מושך לאחור אבל טעמתי את טעם השמפניה בפיו. "פרחחית" הוא לוחש ומצמיד אותי אליו, "אז שנצא למועדון? או לח"ול? רק לכמה שעות ונחזור?" שואל אית'ן בהתלהבות שדיק גודע, "מועדון לא, הברווזון לא מתקרבת לשתייה והיא לא יכולה לטוס לשום מקום עד הלידה." לא שזה מפריע לי אבל אני משלבת את ידי בחוסר הסכמה ונוזפת בו, "אז מה עכשיו? תעטוף את הבטן שלי בפצפצים עד הלידה?!" עיניו יורדות מטה וידו עולה לסנטרו, הוא באמת חושב על זה וידי עולה מול פניו באצבע מאשימה.
"אל תחשוב על זה אפילו."

"אז מה מותר לנו לעשות?!" שואלת פופי ואני מושכת בידו של דיק בזמן שהם מעלים רעיונות, "אני רעבה." מבטו יורד אלי וידיו עולות לפני וחופנות אותן, "הולכים לאכול, בייבי." הוא מושך את ידי למעלית והשאר עוקבים אחרינו, "ואוו בייבי, אנחנו באמת מפריעים לזוג אוהבים. אז מתי החתונה?" חתונה? על מה הוא מדבר? מתי בכלל אפשרי לדחוף חתונה לפני לידה? אני לא רוצה להיות מהכלות האלה עם הבטן הענקית ולעשות חתונה אחרי תינוק זה פשוט טפשי, ואיזה סוג חתונה בכלל נעשה? אני יהודיה ואין לי מושג מה דיק.
"אתה יכול לסתום! אתה מלחיץ את האישה שלי והיא עומדת לבכות." צועק דיק על אית'ן במעלית ואני מתעוררת מסערת המחשבות, "אני בסדר, תפסיק דיק." ידי נשלחת לזרוע השירירית שלו ומחבקת אותה צמוד אלי, לבינתיים אני מעדיפה להישאר רגועה עם זה.
"תירגע בן זונה." עונה לו אית'ן בכעס וגרייס מרגיעה אותו במגע קל על גבו.
אנחנו מתפזרים בחנייה לרכבים ואני ממלמלת בעייפות,
"בא לי סושי."
"אסור לך סושי."
אסור לי סושי? איך הוא יודע מה מותר לאישה בהריון ומה אסור? "רוצה המבורגר?" אני מהנהנת ואנחנו נכנסים לרכב, דיק לא מתניע ואני מביטה בו בשאלה.
"אני יודע שזה טפשי מצידי אבל לא שאלתי אותך אפילו אם את רוצה ילד." הצחוק פשוט מתפרץ מפי, עכשיו? עכשיו אתה נזכר לשאול?! ידי עולות לפניו ומושכות אותן אלי, "דיק, בייבי. אני רוצה ממך ילד." אני נושקת לשפתיו והוא לוחש לי, "אני נשבע שאהיה אבא טוב, אני אוהב אותך ואני אוהב גם את הילד שלנו."