אהבה רעילה

פרק 17| חלק ב

אני כל כך מרוצה מהחוזה שלא פאקינג אכפת לי מהמשקיע הפוטנציאלי שכיוונתי אליו מרגע שהקמתי את החברה ואני פשוט יוצא אחריה למכונת הצילום.
"תכיני ארבעה עותקים." היא מסובבת את צווארה הארוך אלי ומבטה תוהה.
"אחד למשרד, אחד לבית, אחד לי ואחד לך."
עיניה מתגלגלות בחוסר סבלנות ומבטי יורד לישבנה הפאקינג עגול והעסיסי, היד שלי כמעט נמשכת אליו אך אני עוצר לא יכול להרשות לעצמי לקבל אזהרה עכשיו.
אנחנו יוצאים למעלית בזמן שאית'ן הולך לצידנו ומזכיר לי את הדברים החשובים שעלי לומר למשקיע, המעלית נעצרת בקומה שבע ואליה נכנסים ג'ייקוב וקורב הרוסי הענק של החברה, הם גם יהיו חלק מיחידת האבטחה ושניהם נחמדים מדי אל הברווזון שלי שמהנהנת אליהם בהכרת תודה. היא פותחת לי את דלת הרכב כשג'י כבר בפנים וקורב מתיישב מקדימה, ת'ורה מתיישבת לצידי והוא מעביר לה אוזניה.
"את עומדת מאחורי ולא פותחת את הפה שלך עד שאני נותן לך רשות מובן?" היא שותקת ומבטי עולה מהטאבלט אליה.
"מובן?"
"יש לי רשות לדבר?"
היא עונה בחוצפה וגופי נע לכיוונה על המושב, אני סוגר אותה ביני לבין החלון ולוחש לאוזנה בקול נמוך ומחוספס, "את לא רוצה לעצבן אותי היום ברווזון."
"כן, מר דיק."
קולי יורד בטון נוסף ואני משבח אותה בחיספוס כבד, "ילדה טובה." האוזניים שלה מאדימות וחיוך עולה על שפתיי.
כן בטח, אני לא הטעם שלך..

אנחנו מגיעים לבית המלון, היא יוצאת ראשונה ופותחת את הדלת שלי, המכונית של המשקיע מגיעה מיד אחרי המכונית שלי ופאק אני בבעיה.
הוא גבר ברטי בשנות השישים לחייו, מהגברים המיושנים עם המראה הצבאי המתוקתק ללא רבב וכשהוא יוצא ראשון ומושיט את ידו לרכב אל אישה בערך בגיל שלו אני מסוגל לראות מתחת לטבעות שלהם קווי שיזוף של שנים ואני יודע שהערכים, נאמנות והתמסדות אילו התכונות שהוא מעריך ובסטנדרטים שלו גבר בגיל שלי היה צריך להיות נשוי.
הוא יעריך אותי פחות אם יראה שחסרות לי התכונות האלו ויבטל השקעה בסך עשר ביליון.
אני מיד מסתובב מיד לת'ורה ומדבר בדחיפות.
"תקשיבי לי טוב, האדם שנמצא מולי הוא משקיע כבד והוא מחפש תכונות של נאמנות והתמסדות, עבור העסקה הזאת את אשתי וזה כולל הכל עד שהפגישה איתו תסתיים, זה מובן?" הצעדים שלו נשמעים מאחורי וידיה עולות לעניבה שלי, "בתנאי שתמחק את הסרטון שלי מהחנות עם השמלה."
פאק! את מתמקחת טוב.
ידיה מסדרות את החליפה שלי ועוברות על כתפיי, "בסדר! אבל רק אם המשחק שלך יהיה כל כך מושלם שלא תעלה בהם טיפת חשד והוא יחליט להשקיע בחברה."
אני עונה בחוסר ברירה והיא מחייכת, תמשיכי לחייך ברווזון עד אז אצור כמה עותקים של הסרטון.
"מר קרייבן." אני מסתובב בחיוך וידי מחליקה לידה של ת'ורה, "מר וכמובן גברת וולטון נעים להכיר אתכם הרשו לי להציג את אשתי ת'ורה קרייבן."

המילה אשתי יוצאת מהפה שלי בטבעיות שאני מאמין לשקר של עצמי, עיניי נמשכות לטבעת שעל ידה של הגברת ולעזאזל שכחתי פרט חשוב בשקר שלי והם שמים לב לכך.
"אשתך?" שואל מר ג'יימס בהרמת גבות ועיניו יורדות לידה של ת'ורה, היא מסובבת חצי גוף אלי, מניחה יד על כתפי ומושכת אותה מטה אליה כשהיא נושקת ללחי שלי ברכות. "אוי אתם בוודאי תוהים.. הטבעת שלי בתיקון כי מישהו בטעות שטף את הכלים והיא נפלה לגורס אשפה."
"מודה באשמה והחדשה כבר בדרך."
אני אמור לפחד מהדרך בה את משקרת בטבעיות ילדה.
"אני בהחלט מעריך את התכונה הזו בגבר שיודע להחזיק אישה." ידו של מר ג'יימס תופחת על ידה של אשתו ברכות והיא מחייכת אליו, אתה בפאקינג כיס הקטן שלי.
"בבקשה הכנסו." אני מושיט את ידי קדימה בחיוך והם נכנסים, מבטי עובר לת'ורה שידה עדיין נחה על כתפי וברגע שגבם אלינו היא מוחקת את החיוך ומורידה את ידה מהכתף שלי, אך כשהיא מנסה למשוך את אצבעותיה מידי האצבעות שלי נסגרות עליהן בכוח ועיניי נפתחות באזהרה.
אנחנו נכנסים ללובי ומיד היא הולכת לקבלה ומדברת איתם, "אשתך מסדרת את העסקים שלך?" שואל מר ג'יימס בקול ספקני, אתה פאקינג זקן! "אשתי גאונה, הזיכרון שלה מיוחד מאוד ואני סומך עליה שתבצע את הבדיקות הנדרשות אחרי." זה לא שקר, אני סומך עליה שתבדוק אותי והיא באמת גאונה, היא חוזרת עם מנהל בית המלון שמלקק לשנינו ומוביל אותנו אישית למעליות ולקומת הגג השמורה רק לנו.