אהבה רעילה

פרק 42|

○○○ דיק ○○○

אנחנו נכנסים לקומה ועיניי חושכות ממראה השוטרים מסביב למשרד שלי. אני בטוח שלא השארתי את הקירות כהים שלשום ואני מסמן את דרכי לשם. אית'ן מתקרב אלי מהצד בשני של החדר וחוסם את דרכי, "אל תכנס לשם דיק." לא להיכנס לפאקינג משרד שלי?
אני ממשיך ללכת וצ'ייס עוצר בעדי, "דיק אני נשבע שאדע מי עשה את זה אבל בבקשה אל תכנסו לשם." גם הוא פאקינג עוצר אותי, מה הם מנסים להחביא ממני?!

"אתה עוצר אותי מלהיכנס למשרד שלי? אם לא תזוז עכשיו אדאג שלעולם לא תתקדם מתפקיד שוטר." אני נוהם לשוטר שעוצר בדרכי ומאחורי נשמע קול פסיעות כבדות ואני מסתובב אל הבלש המכור שלי שטיפל בנו בפעם הקודמת ובמבט מצמית אחד הוא זורק את ראשו לשוטר זוטר.
"תנו לאוהבים לעבור." פעימת לב נשמעת באוזני ומבטי מופנה לת'ורה, היא לא מביטה בי ונכנסת למשרד.
הרצפה מלאה בתמונות שלי ושל ת'ורה, מישהו צילם תמונות שלנו בכל מקום אפשרי שהיינו יחד מחוץ למשרד.
ת'ורה יורדת לקרקע ואצבעותיה עוברות בין התמונות, אני מרים את מבטי לשולחן בו צלם משטרתי מצלם אותו מכל זווית.
על השולחן הסכין שנורה דקרה את עצמה תקוע עם טיפות דם קטנות נוטפות ולצידו משפט שנכתב באצבעות מדממות.

תצילי אותי ממנו ת'ורה. את יודעת איך.

זאת לא היא, נורה מתה.
זה הבן זונה המזדיין זייד, הוא משחק בנו, מנסה להפריד אותנו עד הסוף כדי שיוכל לקחת אותה.
אני מביט בת'ורה שמתנשמת בכבדות, היא עומדת להתעלף ואני תופס אותה מאחור, מחזיק בה וגורר אותה מהחדר החוצה, היא מאובנת במקום וכשהבלש מאלנס מגיע ואומר שהם יקחו את הדם למעבדה היא מיד קופצת. "תוכלו לקחת את הדם שלי ולערוך השוואה גנטית?" הוא מביט בי ואני מהנהן מאחורי גבה בהסכמה.
מקבל את הבקשה שלה ולאחר כמה דקות מגיע פארמדיק עם מזרק. נראה שהוא חדש בעבודה ומעצבים בלתי נשלטים היא חוטפת ממנו את הגומי הקושר את היד, מכניסה לעצמה את המחט ושואבת כמות דם, לא משנה מה היא תעשה אני תמיד מתפלא מקור הרוח שלה במצבי לחץ.
לאחר שעות ארוכות של הצהרות לשוטרים, אני משאיר את הטיפול במשרד לאית'ן וצ'ייס, מבקש מג'י לנהוג ואני מתיישב ליד ת'ורה שמרחפת במושב האחורי, אנחנו נשארים דוממים עד הדירה שרק שם היא מעכלת את כל מה שקרה, אצבעותיה עולות לרכות של ראשה והיא יורדת בקיפול לרצפה.
"אני לא מבינה. אני לא מבינה. אם היא מתה וקברת אותה, איך לעזאזל..?" אני כורע לקרקע מולה ולוחש, "את יודעת שזה זייד ולא היא, הוא משחק בראש שלך." היא מהנהנת ומבטה עולה אלי.
"אני לא מסוגלת להכיל אותך ואת המצב יחד, הפסקת אש עד שנבין מה לעזאזל קורה כאן?"
כן! פאק. כן! זה מה שרציתי לשמוע, ואם היא באמת בחיים זה אומר שאת לא תשנאי אותי יותר. אני תופס בידה ומושך אותה בחזרה לעמידה, ברגע שהיא נעמדת ידי נשלחות סביב גופה ואני נושם את צווארה.
"זה לא אומר שאתה יכול לגעת בי."
"הפסקת אש זה תחום אפור, מותר לי לעשות מה שאני רוצה בתחום האפור." ידיה עולות והיא מחבקת את גבי בחזרה, אלוהים ההרגשה הזו היא כמו לחזור הביתה.