פרק 9

1.8K 182 62
                                    


נכנסנו לביתו של עידן, כולם יחד. עידן הראה לנו איפה כולנו נישן, כל אחד יש חדר בנפרד.

הבית שלו היה מדהים, הוא היה נראה פשוט מושלם. הוא היה ענק וגדול ויפיפה, בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה. היו לו לפחות 20 חדרים ו15 מקלחות, סלון ענק, 3 מטבחים ובתוך בית אחד היו שתי אחוזות. זה היה משהו מוזר אבל מגניב.

הלכנו לאחוזה שבה עידן בדרך כלל נמצא, כדי שנהיה כולנו יחד באותו מקום. והתיישבנו בחדר המרכזי שהיו בו כמה ספות וטלוויזיה ענקית ושטיחים מהממים ורכים על הרצפה, שברור שישר התיישבנו עליהם והבאנו מלא חטיפים ושתייה והתחלנו לדבר ולצחוק.

"אתה לא אמור להתחיל בבישולים מר מיכאל הטבח?" עידן ציחקק וכולנו צחקנו יחד איתו והסתכלנו על מיכאל שגילגל את עיניו.

"השעה כולה שתיים עשרה בצהריים.. ואני לא חושב שיש פה אוכל בכלל כדי להכין ממנו משהו," אמר ועידן זרק עליו כרית לפנים. "אז אתה מוזמן ללכת ולראות כמה אוכל קניתי במיוחד כדי שיהיה לך מה להכין!" אמר וכולנו מהר מאוד נעמדנו על הרגליים והלכנו יחד עם מיכאל למטבח.

המטבח, הוא היה מהמם, באמת. זה היה משהו מפחיד, שולחן ענקי, מלא כיסאות.. לא ראיתי דבר כזה בחיים. טוב מאפיונרים מקבלים הרבה כסף על אנשים מתים לא?

"אתה לא רציני! טוב עופו לי מהמטבח ואל תתעסקו לי בדברים." מיכאל אמר וכולנו צחקקנו והלכנו לעבר הסלון.

"טוב, אני בעד ללכת לישון קצת," עידן אמר ואביגיל הסכימה איתה. "כן, אני גם רוצה לבחון קצת את המיטה החדשה שלי," אביגיל אמרה ועידן עשה לה פרצוף. "שקט, מה אתה רוצה?" אמרה לו וכולנו צחקנו. "כן, ואי אני מותשת." שקד אמרה גם וככה שלושתם הלכו כל אחד לחדרו, ואני ולירן נשארנו לבד.

"אז מה את רוצה לעשות? ללכת לישון או להתחיל לחפש פרטים?" שאל והסתכלתי עליו במבט של 'אתה לא רציני שאתה שואל את זה', הוא חייך אלי ומהר מאוד יצאנו מהאחוזה של עידן והלכנו בשקט לעבר האחוזה של אבא שלו.

פתחנו את הדלת ונכנסנו בשקט, בתקווה שאף אחד לא רואה אותנו או עוקב אחרינו. "איפה את חושבת שזה נמצא?" שאל אותי כשבוחן את הבית הענק. "אין לי מושג, בחדר עבודה או בחדר השינה.." מלמלתי. "טוב יש פה הרבה חדרים כדאי לבדוק," אמר וכבר ראיתי שהוא מתייאש רק מלהסתכל על כל הכמות. "אז כדאי שנתחיל." אמרתי והוא חייך אלי חיוך שובבי.

התחלנו לעבור חדר חדר, לבדוק כל פינה וכל מה שאפשרי כדי לחפש רמז. הסתכלתי על כל התמונות שעברתי לידן כדי לראות אולי באחת מהן יש תמונה של אמא שלי או אולי אפילו שלי, מי יודע.

לא מצאנו עד עכשיו כלום, ואני חושבת שעברנו כבר יותר מחצי. "אני מתחיל להתייאש," לירן אמר ודחפתי לו מרפק לבטן. "אח, למה זה היה?" שאל. "לא מתייאשים עד שמוצאים, זה מובן?" אמרתי יותר מאשר ששאלתי והוא הנהנן.

המשכנו לחפש עד שהגענו לחדר די מוסתר משאר החדרים, אני ולירן העברנו מבטים אחד לשנייה בתקווה שזה החדר הנכון. התקרבתי לפתוח אותו אך הדלת הייתה נעולה. "פאק," נשפתי את המילים מפי בעצבים ולירן הסתכל לצדדים, כנראה לחפש את המפתח.

"אני חושב שראיתי מקודם כמה מפתחות, להביא אותם?" שאל והסתכלתי עליו במבט של 'מה אתה שואל בכלל', והוא ציחקק והלך ותוך דקה חזר.

"יש פה חמישה מפתחות, תנסי אותם." אמר ולקחתי אותם מידו והתחלתי לבדוק אחד אחד. הראשון לא הצליח, גם השני לא, גם השלישי לא.. פה זה כבר היה נראה שהדלת הזאת לא הולכת להיפתח וממה שהתחושות שלי אומרות זה שהאמת מאחורי הדלת הזאת.

התחלתי להתעצבן, ידיי התחילו לרעוד, רק שאני אמצא כבר את המפתח הנכון, לא הצלחתי מרוב הרעד שלי להכניס את המפתח לחור עד שמגע ידיו של לירן אחזו בידי, בהלה קטנה הייתה בי והבטן שלי התכווצה מהתחושה של מגעו.

"תני לי," הוא אמר ולקח את המפתח לידו, ואז נשמע 'קליק', והדלת נפתחה. אני לא יודעת איך להסביר את האושר שהיה בתוכי באותו הרגע, שכמעט והצליח להשכיח ממני את ההתרגשות שהייתה בי כשלירן נגע בידי.

"תחפש אתה בחלק הזה, ואני אחפש פה." חילקתי תפקידים לי וללירן וככה התפצלנו ברחבי החדר, עברנו מחברת מחברת, ספר ספר, תמונה תמונה, ולא מצאנו כלום.

אבל משהו בחדר הזה.. אני לא יכולה להסביר את זה, אבל ידעתי שפה אני אגלה את האמת, ידעתי את זה.

הלכתי מאחוריי השולחן שהיה מולי והיו שם מספר מגירות, התחלתי לפתוח אחת אחת ולחפש מסמכים או תמונות וכל דבר כזה, באחת המגירות שפתחתי היה רובה, טוב מאפיונר לא ככה? אבל מפה הבנתי שזה חדר העבודה שלו.

פתחתי את המגירה האחרונה, והוצאתי משם מסמך. היה כתוב עליו 'לא לגעת', נו.. כאילו אני מקשיבה בכלל. פתחתי אותו.. ואני לא מאמינה פשוט.. אני ידעתי.

נעמדתי עם המסמך בידי והסתכלתי על לירן בתדהמה, לירן הסתכל עליי גם וניסה להבין מה פשר המבט שלי.

הנחתי את המסמך על השולחן והתחלתי להעביר עמוד עמוד, לקרוא כל מילה קטנה שהייתה כתובה שם.. ואז הנה, אין הוכחה יותר ברורה מזאת.

תמונה של אמא שלי בכבודה ובעצמה, שאני בין ידיה ואבא שלי.. שהוא אבא של עידן, מחבק את שתינו.

~בעל הבית השתגע 2 פרקים ביום!!! חחחחחחחחחחחחחחח
תודה על כל ההצבעות והתגובות, אוהבת אתכן בנותתתת, אין עליכן בעולם!❤️❤️❤️❤️

Surviver - שורדתWhere stories live. Discover now