פרק 13

1.5K 152 63
                                    


"אוקי, תודה. לילה טוב שיהיה." אמרתי והוא התקרב לנשק לי בראש. "לילה טוב בת שלי." אמר והיה נראה שהוא מתרגש רק מלומר את זה.

הוא יצא מהחדר וסגר את הדלת. וברגע שהדלת נסגרה, נעמדתי מהמיטה והתחלתי להתהלך בחדר.

פאק פאק פאק פאק, אני מאוד מקווה שלדוד מור אין קשר ללירן מור, כי אם כן, יש פה בעיה.

אם כן, דוד רוצה להרוג אותי ואלון רוצה להרוג את לירן. נשכבתי בחזרה במיטה במחשבות על מה אני הולכת לעשות מחר, ובסופו של דבר, נרדמתי.

"אני לא מאמין!" התעוררתי בבהלה כשגיליתי את אלון עומד בחדרי. "מה קרה?" שאלתי.

"הוא התייאש מלמצוא אותך, הוא חושב שמתת בדרך כלשהית או משהו, על הכוונת שלו עכשיו עידן. הם רוצים להרוג את עידן!" אלון אמר והפה שלי נפתח מעצמו מרוב הלם.

"לא נכון.." אמרתי והוא הנהן. "הם לא יגעו באף אחד מכם! אתם שני הילדים שלי, שלי! אני לא אתן לאף אחד לגעת בכם, זה מובן? שלא תחשבי לשנייה אחת שאת צריכה לדאוג." אמר אבל ראיתי בעצמו שהוא מודאג.

הנהנתי בשקט והוא ליטף את ראשי והלך משם.

פאק, אני לא אתן לאף אחד לגעת בעידן, הוא אח שלי. וגם אם רק לפני כמה ימים גיליתי את זה, לא אכפת לי. הוא עדיין אח שלי, ועד שיש לי משפחה, אני לא אתן לאף אחד לגעת בה.

אבל לפני זה, עליי לגלות אם אבא של לירן הוא אותו דוד. כי כמו שאמרתי, אין דבר כזה צירופי מקרים..

"אני כמה דקות חוזר.״ עידן אמר והלך לחדרו והשאיר אותי ואת לירן לבד.

"אני יכולה לשאול אותך משהו?" שאלתי והוא חייך והתקרב אליי. "מה זאת השאלה הזאת, את תמיד יכולה." אמר והתיישב לידי בספה ושם אותי בין ידיו.

"במה אבא שלך עוסק?" שאלתי והוא צחקק. "מה זאת השאלה הזאת?" שאל. "סתם, בא לי לצאת קצת מהעניינים שלי." תירצתי לו איזה משהו אבל היה נראה שהוא מאמין ולמזלי הוא זרם איתי.

"לא יודע את האמת מה הוא עשה," אמר בכנות שגרם לי לצחקק. "באמת, אין לי מושג. אני אף פעם לא התעניינתי בזה כל כך, כי אנחנו גם לא בקשר הכי טוב, הוא לא תמיד בבית, ואין לי אמא." אמר.

"למה?" שאלתי והוא חייך. "לאחר שנולדתי היא נפטרה," אמר וכאב לי לשמוע את זה.

"אוי.." אמרתי והוא חייך. "אבל זה בסדר, אני במילא לא הכרתי אותה." אמר וחייך אליי.

למרות החיוך המדהים שלו, יכולתי לראות אל תוך עיניו הכהות את הכאב שלו מזה, וכנראה בגלל זה הן כאלה כהות, כל החיים גדל בלי אמא, ועם אבא שבקושי נמצא איתו.

"איך קראו לה?" שאלתי. "רלי אני חושב," אמר וחייכתי.

"ולאבא שלי קוראים דוד." אמר ופה באמת, הרגשתי שאני עומדת להתאבד.

בבקשה תהרגו אותי.

ועכשיו.

~עוד פרק רק בשבילכן יפות שלי!!!! הוא קצר, אבל אתן תסלחו לי! בכל מקרה, 2 פרקים ביום!!!!! מאוהבת בכן❤️❤️❤️❤️❤️❤️~

Surviver - שורדתWhere stories live. Discover now