פרק 26 ואחרון

2.3K 178 112
                                    


--

~נקודת מבט אלה~

הסתכלתי על לירן, על הדבר המדהים הזה שכל כך התגעגעתי אליו וכל דקה שהייתי במקום הנוראי הזה, חשבתי רק עליו ורק בזכותו המשכתי להילחם.

הסתכלתי עליו, על הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם בידיעה שאבא שלו הוא הבן אדם שאני הכי שונאת בעולם.

הסתכלתי עליו והבנתי שהוא מחכה ממני לתשובות, הוא מחכה לתשובות לשמוע מה אביו עשה לי, והדבר האחרון שאני רוצה זה שהוא יכעס על אביו יותר ממה שהוא כועס עליו כרגע.

התחלתי לחשוב איך אני הולכת לספר לו את זה, את כל מה שקרה בצורה הכי עדינה שאפשר מבלי שיכעס יותר מידי, אבל הבנתי.. שלא משנה מה, הוא יכעס ויתעצבן.

"שמעתי שהוא הולך לקחת את עידן, כדי להרוג אותו במקומי, והייתי חייבת לפעול. הלכתי אליו לפני שהוא עשה את זה, ונראה לך שהוא לא היה לוקח אותי? הפרס הכי טוב הגיע עד לידיים שלו. אז הוא פשוט לקח אותי יחד איתו, קשר לי את הרגליים והידיים וכיסה לי את הפה. אמר לכל העובדים שלו בבית ללכת משם כדי שנהיה רק אני והוא והכניס אותי לחדר הזה, שם הוא הניח אותי על הרצפה והתחיל לתשאל אותי וחיכה שאני אענה לו. שאל אותי שאלות על אבי, על אמי ועל כל הדברים שקרו לי במשך כל השנים. עניתי לו על חלק מהשאלות, שהן לא היו אישיות מידי שבהן הוא יוכל להשתמש. ועל כל שאר השאלות, על כל שאלה שלא עניתי הוא.. הרביץ לי. הוא בקושי הביא לי אוכל, רק פעם ביום והוא אמר שעל כל שאלה שאני עונה הוא יביא לי עוד. כשהגעת לביקור אני שמעתי אותך, אני שמעתי והייתי מופתעת שאתה הגעת. כל מה שרציתי זה שתשמע אותי ותדע שאני פה, אבל לא יכולתי.. לא היה לי שום דבר לעשות כדי לעזור לך. הוא קשר אותי וסתם לי את הפה.. כל מה שרק יכולתי לקוות זה שלא האמנת לסיפור השקרי שלו שאני מתה. כשקלטתי שאתה ליד הדלת של החדר, אני נשענתי עלייה, שומעת אותך נושם ומתנשף ולוחש לעצמך. כל מה שרציתי לעשות זה לצעוק שאני פה ושאני אוהבת אותך ושלא הלכתי לשום מקום, אבל לא יכולתי. לפני שהלכת, הורדתי מעצמי את השרשרת, אולי זה יעזור לך להבין שאני עדיין בחיים והשחלתי אותה מתחת לדלת, בתקווה שראית אותה. ואז לאחר שהלכת זה המשיך, הוא חזר והתחיל לשאול אותי שאלות ולהרביץ לי, עד שאתה הגעת.. והצלת אותי." אמרתי ויכולתי לראות שלירן לא יכול לעכל את מה שאמרתי איך שאבא שלו ככה התנהג אליי.

ויכולתי לראות שהוא כבר מתכנן איך שאביו הולך לשלם על זה.

ובגדול.

"אבל בבקשה ממך לירן! אל תעשה לו כלום, בבקשה.." אמרתי והוא צחקק. "את מצחיקה לפעמים את יודעת. אני לא אשאיר אותו ככה, הוא הולך לשלם על זה, ובגדול. על כל מה שעשה לך.." מלמל ואני עצרתי אותו ואחזתי בפניו גורמת לו להסתכל אל תוך עיניי.

Surviver - שורדתWhere stories live. Discover now