שיר לוי- בת 16.5 ויש לה לא אחד, אלא שלושה אחים גדולים ומגוננים! היא חוזרת חוזרת לגור איתם ועם אביהם בתל אביב אחרי שנה שגרה עם עם אמא שלה בחו״ל והם היו בארץ עם האבא. היא שקטה ומופנמת אבל יודעת להתחצף ולעמוד על שלה כשצריך, לא נותנת לאף אחד לחדור את הח...
״כל הנוסעים של טיסה 4517 כאן הקפטן שלכם, נא לחגור חגורות אנו מתקרבים לנחיטה״ הטייס הודיע ברמקול וחגרתי את החגורה
״Bye thank you״ אמרתי לדיילת החמודה כשירדתי מהמטוס ואחי הבכור רפאל חיכה לי בשדה ״ראף!״ צעקתי וקפצתי עליו בחיבוק ״יפה שלי..״ חיבק אותי חזק ״התגעגעתי אח גדול..״ הוא נשק ללחיי מלא וחייך ״גם אני חיים שלי גם אני..״ אמר והלכנו יחד לאותו ״מה עם עומר ושון?״ שאלתי כשנכנסנו לאוטו ״בסדר הם עם חברים הם יבואו כשיסיימו ״אוקיי.. תגיד מה עם אבא?״ ״בעבודה בחו״ל בינתיים, איך סבתא?״ ״בסדר נראה לי, יש מישהו מהשכונה שם שנדלק עלי נראה לי״ צחקקתי ונרדמתי כשראשי נשען על עדן החלון..
״שירשור קומי הגענו״ רפאל ליטף את הלחי שלי וואו לקח לי את המזוודות הביתה ״הבית לא השתנה״ חייכתי וראיתי את אילנה אם הבית החמודה שלנו ״אילנה!!״ רצתי אליה והיא הכניסה אותי לחיבוק חם ״שירשור התגעגעתי! איך היה בחו״ל? יש חבר??״ היא שאלה והחוורתי לרגע כשנזכרתי בו.. ״לא אין אף אחד״ אמרתי ועליתי לפרוק את הדברים בחדר שלי ושמעתי קול של דלת נסגרת מלמטה וירדתי לראות מי בא ״עומר! שון!!״ רצתי וחיבקתי אותם. עומר הוא התאום שלי ושון גדול מאיתנו בשנה ורפאל בשנתיים ״יפה שלי התגעגענו כל כך״ נישקו אותי וצחקתי ״כוסשלהעולם איפה הכלבה?!״ שמעתי קול מוכר פותח את הדלת בבום וקפצתי עליה ״ליה!!״ היא חיבקה אותי ״שנה בלעדייך הייתה סיוט אחותי!!״ אמרה ועלינו לחדר והשלמנו פערים.. היא כמובן יודעת מה קרה ויודעת שאני שונאת רחמים מה שבטוח הייתי מקבלת מאחים שלי אז לא סיפרתי להם.. ״את באה איתי ללימודים מחר?״ ״כן״ אמרתי והמשכנו לדבר על הכל עד שהיא הלכה ונרדמתי..
״שיר קומי יפה יש בית ספר״ ראף העיר אותי בבוקר וקמתי באי רצון מהמיטה. לבשתי את זה:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ונסעתי עם שון לבית הספר כי עומר ורפאל יצאו מוקדם יותר. הגענו לבית הספר ולפני שנפרדנו חיבקתי אותו חזק ונשקתי ללחיו ״ביי אח יום נעים״ חייכתי ״יום נעים קטנה״ נשק ללחיי והלכתי למזכירות ״היי אממ.. אני חדשה ישנה פה ואמרו לי לקחת את מערכת השעות שלי?״ אמרתי למזכירה ״מה שמך?״ אשאלה ״שיר לוי״ היא הנהנה ונתנה לי את מערכת השעות שלי ״ביי תודה יום נעי-״ נקעטתי כשהתנגשתי במישהו והדפים נפלו לי מהיד ״אוי סליחה״ אמרתי והוא פשוט המשיך ללכת ״תסתכלי לאן את הולכת״ אמר בקור והלך. ״אדיוט..״ מלמלתי לעצמי כשליה קפצה על גבי ״יפה שליי בואי בואי איתי יש מתמטיקה״ היא משכה אותי לכיתה והתיישבתי לידה ״כן מר בוזגלו למה אתה מאחר?״ המורה נאנח ולא הרמתי את מבטי ״כי בא לי״ היי רגע זה אותו הקול של מי שהתנגש בי מקודם! הרמתי את מבטי וראיתי אותו. כובע גרב הונח על שיערו השחור ועיניו הכלולות התגלגלו עקב הערות של המורה והוא בחור נאה ואפילו מאוד; הלסת שלו מסורטטת ותווי פניו נראו מדוייקים כאילו שבמפעל לייצור תינוקות עבדו עליו שעות נוספות (הוא כל כך דומה לו..) חשבתי וחזרתי לכתוב במחברת.
היום כמעט נגמר ואני חושבת שיצרתי לעצמי תדמית של חנונית שקטה ומופנמת בפני כולם וזה סבבה מבחינתי ואפילו טוב, ככה לא תהיה עליי הרבה תשומת לב
כשליה משכה אותי לקפיטריה כל המבטים היו עליי, בעיקר של הבנים וזה ממש לא היה נוח. שון קרא לי לבוא לשבת עליו ומלא בנות נעצו בי מבטי שנאה אז הלכתי עם ליה לשבת איתם ונשקתי לאחי בלחי ״היי״ נשקתי ללחיו של שון וישבתי על הירך שלו ולחשתי לאוזן שלו ״כולם מסתכלים עליי וזה מלחיץ״ הוא גיחך וקירב אותי אליו ״היי זה שלי!״ אמר כשלקחתי לו ביס מהפיצה ״מה לעשות שרציתי פיצה ולך היה?״ צחקקתי וחיבקתי אותו ״ממתי יש לך משקפיים?״ שאל והצביע על משקפי הראייה השחורות שלי ״לא רק לקארק קנט מותר להרכיב משקפיים״ הוצאתי לשון וצחוקקים נשמעו מאחורי ״ביי״ נשקתי ללחיו ושמתי לב שהילד מהכיתה שהתנגש בי לא מפסיק לנעוץ בי מבטים ״מה הקטע שלו?״ לחשתי לליה וסימנתי לה עם הראש את הילד הזה ״זה סער בוזגלו אל תשאלי, אליל הסקס והבחור הכי מסוכן בבית הספר״ ״הוא לא מפסיק להסתכל עליי״ אמרתי בבוז ותחושת גועל חילחלה בתוכי כשראיתי ששתי בלונדיניות מנותחות עם חולצת בטן ומכנס ׳דפוק אותי׳ נמרחות עליו ״למה כולם מסתכלים עליי לאזעזל?!״ התעצבנתי וליה צחקה ״את ראית איך את נראית בכלל? אחותי את הבחורה הכי כוסית בשכבה כל בנים נהיו חרמנים עליך רק מלהסתכל״ אמרה ונתתי כאפה לראשה והיא רק צחקה יותר והלכתי ללוקר שלי להוציא ציוד לשיעור הבא...
