התעוררתי מהשירים ברמקול שהם שמו ונזכרתי שלא הבאתי את ההזמנה של יונתן לסער! ״סער בוא רגע שניה״ קראתי לו ״לא יכול עכשיו שיר״ אמר ״בוא רגע זה חשוב!״ אמרתי והוא התעלם ״נו זה קשור ליונתן בוא כבר!״ אמרתי והוא בא ״מה? קרה לו משהו?״ שאל ונאנחתי ״אני צריכה שתשב ותקשיב עד הסוף. בסדר?״ אמרתי והוא הנהן והתיישב מולי ״ליונתן יש מופע אביב והוא רוצ להזמין את המשפחה אבל הוא מפחד מהתגובה שלכם כי אתם לא משהו עם זה שהוא רוקד.. הבטחתי לו שאדבר איתך.. בבקשה תתמכו בו ותבואו לעודד אותו במופע זה ייתן לו ביטחון והוא גם ככה חושב שאתם מתביישים בו..״ אמרתי והוא נראה פגוע. לא ממני, אלא מיונתן.
״בסדר תודה אני אדבר איתו״ אמר וקם ללכת אבל תפסתי בידו ״אנחנו לא מתכוונים לדבר על מה שקרה קודם?״ שאלתי והוא הידק את לסתותיו ״זאת הייתה טעות שיר. אנחנו זה טעות זה היה רק בשביל לסמן וי עלייך את נוספת לרשימה שלי וזה הכל״ אמר ועיניי נצצו והוא הלך לכולם ואני הלכתי לשבת על הסלעים ליד שובר הגלים לבד..
אני לא מאמינה.. כל זה היה בשביל לסמן וי?! ואני חשבתי שאני מוצאת חן בעיניו! אני כל כך טיפשה!.. אני מרגישה כזאת מטומטמת! נתתי לדמעות לזלוג על לחיי חופשי ובכיתי.. ככה אני צריכה לבלות את הלילה לפני יום ההולדת שלי? מה קרה לו אני חשבתי שהוא רצה את זה, הוא זה שנישק אותי קודם..
נרגעתי וחזרתי לזולה והתיישבתי ליד רוני שהיא ממש כמו אחות גדולה בשבילי ״יאללה עוד דקה!״ נוגה אמרה ובאמת עוד דקה שתיים עשרה בלילה ואנחנו באמת נולדנו בשתיים עשרה בלילה. השעון צפצף ונוגה פוצצה קונפטי וכולם צחקו ומחאו כפיים ואני באמת שניסיתי לשמוח איתם..
רפאל עשה על האש ואכלנו ״שירשור לא טעים לך?״ שאל ומיהרתי להניד את ראשו ״לא לא! ממש טעים אני פשוט לא רעבה אכלתי אבטיח״ שיקרתי מהר והוא הנהן ורוני סימנה לי אחר כל ללכת איתה הצידה.
כולם הלכו לישון ורוני ואני עמדנו בחוף על שפת המים ״מה קורה בובי את מצוברחת?״ שאלה ואמרתי העיניים דומעות ״סער נישק אותי בים ואז אמר שזה טעות ושהוא סימן וי עליי שגם אותי הוא הצליח לקנות ואני מרגישה כל כך מטומטמת!..״ בכיתי והיא חיבקה אותי וליטפה את גבי ״שירשור הכל יסתדר את תראי, אני בטוחה שתמצאי מישהו הרבה יותר טוב ממנו שלא יוותר עלייך בחיים ולא יחשיב אותך כעוד אחת!״ עודדה אותי וחזרנו לזולה אבל אני לא הלכתי לישון.
עליתי על סולם וכיוונתי שניים מהפרוז׳קטורים הגדולים שהבאנו לכיוון הים והורדתי את בגדיי ונשארתי עם בגד ים. ראיתי עוד גולשים והתקדמתי אליהם ״סליחה?״ ניגשתי לאחד וכשהסתובב ראיתי שיש לו שיער בלונדיני ועיניים כחולות ושיר מתולתל והוא חתיך בטירוף וממש גולש זה די מצחיק ״היי אני שיר, רציתי לדעת אם אני יכולה להשאיל את הגלשן שלך לכמה זמן?״ אמרתי והוא חייך ״אני נועם וכן אין בעיה, אני יושב עם חברים שלי שם תחזירי כשתסיימי״ אמר וחייך חיוך עם ורצתי עם הגלשן לכיוון הזולה והים המואר בפנסים הרחבים..
הגלים היו גבוהים והיה יותר כיף לגלוש ממקודם שהים היה עוד יחסית נמוך. סתומרת, היו גלים אבל באמריקה הגלים ממש ממש גדולים, הגלים כאן בלילה עם בערך קצת יותר מחצי מהגלים באמריקה של חמישה וחצי מטרים בערך. גלשתי על גל של נראה לי ארבעה מטרים וזה היה כיף ממש וגלשתי לפחות שעתיים!
חזרתי לחוף לקחתי את המגבת שלי וניגשתי עם הגלשן לזולה של נועם והחברים שלו ״טוק טוק טוק״ אמרתי ונועם בא לקראתי ״שיר מה קורה?״ חיך וחיבק מהצד ונתתי לו את הגלשן ״סביר למדי, תודה על הגלשן זה עזר״ חייכתי חיוך צידי והוא התיישב ליד חברים שלו, ילד הם היו ארבעה ״תכירי אלו יותם עמית ויואב, חברים זאת שיר פגשתי אותה בים מקודם. רוצה להצטרף?״ שאל והנהנתי ומלמלתי תודה והתיישבתי בינו לבין עמית.
ליואב שיער שחור ועיניים שחורות גם כן ויואב ג׳ינג׳י עם עיניים ירוקות.
״אז, מה מביא אותך לגלוש במשך שעתיים בשתיים וחצי בלילה?״ נועם שאל ונאנחתי ״סיפור ארוך.. אבל בקצרה, אני חושבת נהרסה לי היומולדת..״ אמרתי בעצב ״וואו רגע יש לך יום הולדת היום? מזל טוב!״ הם חיבקו אותי והמשכנו לדבר וכל אחד סיפר את ׳סיפור חייו׳ בקצרה ולמדתי שליואב יש שמונה אחיות גדולות ממני והוא הכי צעיר ואוהב כדורגל, עמית אוהב לצייר והוא טיפוס שקט ואוהב מאוד לקרוא ספרים ולכתוב והוא צמחוני ונועם גולש מלידה לאבא ואמא גולשים והוא בכלל מאמריקה והם עברו לישראל לסבים שלהם ולמשפחה שלהם פה והוא אהב לרקוד ואוהב לאכול בשר. הרבה בשר.
״אז מה הסיפור שלך?״ שאל נועם ״תחזירו חזק ותכינו את עצמכם למה זה לא סיפור דומה לשלכם, בכלל.״ הזהרתי והם הנהנו וניסיתי לתמצת את חיי.
״אז ככה,״
נשמתי עמוק והתחלתי ״לאחי הבכור קוראים רפאל ואחריו יש את אחי הגדול שון ואז אני והתאומים שלי שלישיה שזה אני עומר ואיתי ולחברה הכי טובה שלי קוראים ליה ואנחנו בלתי ניתנות להפרדה.
עכשיו, אני חזרתי מחילופי תלמידים של שנה באמריקה שם הכרתי את כריס והוא היה חבר שלי עד שהוא נהרג מריחה ומת לי בידיים כן המשפחה שלו מתוסבכת בעולם הפשע או וואטאבר ונכנסתי לדיכאון במשך חצי שנה שהתאבלתי עליו ובזמן הזה הספקתי לחזןר לישראל לאחים שלי ואז כשהכל התחיל להסתדר פתאום כריס עמד בפתח הבית שלי ואני לשבתי שהוא מת כל הזמן הזה ומסתבר שהוא זייף את המוות שלו ולא סלחתי לו עד עכשיו וכי היקום אוהב אותי אז הוא תקע אותי לעשות איתו עבודה על רומאו ויוליה וזה חרא. יש את סער חבר של המשפחה שהוא גם התברר היום כחרא לא קטן. עד לפני יומיים לא ידענו שיש לנו אח תאום, איתי, וכשניסיתי את עלייך הגג גיליתי שההורים שלנו שכם ככה לא נמצים בבית כמעט שיקרו לנו ויש לי ולעומר אח תאום שזה איתי והלכנו להחזיר אותו אלינו ואז יחד איתו באה גם נוגה החברה שלו ולחברה ש רפאל קוראים רוני והיא כמו אחות גדולה בשבילי ואני עושה בייביסיטר על האחים הקטנים של סער והיום באנו כולם לשפישום בזולה בחוף כדי לחגוג לעומר לאיתי ולי יומולדת ואז סער הרס לי כי אני ממש מחבבת אותו ומסתבר שהוא סתם מפגר שרצה לסמן עליי וי. גם עליי.״ אמרתי מהר והם הביטו בי המומים ״וואו.״ זה כל מה שיצא אחרי כמה דקות של שקט ״כן זה לא פשוט לעיכול אני יודעת״ צחקקתי
״איפה למדת לגלוש?״ נועם שאל ״באמריקה חבר טוב שלי אלכס לימד אותי״ אמרתי ״מה הגל הכי גבוה שרכבת עליו עד היום?״ שאל וחשבתי לרגע ״אממ הכי גבוה שלי היה... שישה וחצי מטרים בערך. אני גולשת רק שנה וחצי בעוד שאלכס גולש על גלים של שמונה עד עשרה מטרים כמו מטורף. אתם?״ שאלתי ״אני על תשע וחצי״ עמית אמר ״אני תשע״ יואב אמר והבטתי בעיניו של נועם ״אני עשרה מטרים״ אמר והמשכנו לדבר ולצחוק ואז קול מוכר נשמע מאחוריי..
YOU ARE READING
Two of Us
Romanceשיר לוי- בת 16.5 ויש לה לא אחד, אלא שלושה אחים גדולים ומגוננים! היא חוזרת חוזרת לגור איתם ועם אביהם בתל אביב אחרי שנה שגרה עם עם אמא שלה בחו״ל והם היו בארץ עם האבא. היא שקטה ומופנמת אבל יודעת להתחצף ולעמוד על שלה כשצריך, לא נותנת לאף אחד לחדור את הח...
