פרק 7

2.9K 127 2
                                    

-נ.מ שיר-

דאמט למה הרופאה הזאת לא יכלה לסתום את הפה שלה! עכשיו רפאל יתחקר אותי ושוב הפצע הזה יפתח.. ליה נכנסה לחדר שלי ודיברנו "את יודעת.. סער דאג לך אתמול" אמרה במבט תחמן "נו ומה איתו?" "הוא שאל עלייך את שון והוא דיי דאג" אמרה והנדתי בראשי "בחייך, סער לא דואג לי ככה, בטח בתור אחות כזה" אוי הלוואי שאני משקרת "הוא נראה טוב" אמרה וחייכתי אליה חיוך תחמני "לא כמו שון נכון..?" היא הסמיקה "מההה..? פחח לאאא! חוץ מזה למה שהוא ישים עליי?" אמרה "הוא בטוח אוהב אותך" אמרתי והיא השפילה מבט "כן בטח. בתור חברה של אחותו הקטנה אולי.." אמרה בבאסה "יש לי רעיון! בואי נגרום לו לקנא!" אמרתי והיא הסתכלה עליי בשוק "איפה שיר ומה עשית איתה?" צחקנו והתחלנו לחשוב "יש לי, נגיד שפגשת מישהו ממש ממש חמוד וחתיך והוא הזמין אותך לדייט ואת הכל נגיד ליד הבנים!" אמרתי והיא התחילה לצחוק "יאללה בסדר. איך נקרא לו?" "אממממממ לא יודעת.. ג'ון?" אמרתי והיא הנהנה וירדנו למטה.

"אז קיצר נפגשנו והוא רוצה לצאת איתי לדייט" ליה אמרה כשהכנו אוכל במטבח ויכולתי לשים לב למבטים של הבנים עלינו "איך הוא נראה בכלל?" שאלתי והיא התיישבה על השיש "יש לו שיער שחור יפה כזה ועיניים ירוקות מהממות והוא גבוה ושרירי והוא באמת חתיך ואפילו השם שלו נשמע רומנטי.." אמרה במבט מאוהב (אחותי את שחקנית מעולה!) "נראה לי את מאוהבת בג'ון הזה ואני חושבת שכדאי לך לתת לו צ'אנס" אמרתי וראיתי בעיניים שלה שזה עובד לנו. "אז.. מה עם בלייק?" שאלה במבט של 'תזרמי איתי' "הוא ממש חמוד.. נפגשנו בפארק אחרי בית הספר והוא גם ממש נחמד וגם ממש חתיך.." אמרתי בחיוך רחב קולטת שכל הבנים מסתכלים עלינו "והוא רוצה לקחת אותי לגלידה בתמורה למספר טלפון שלי" אמרתי וצחקקנו "בנים מה אתם רוצים על הפיצה?" שאלתי והם רצו טונה תירס וזיתים אז הכנו מספיק בצק לשתי פיצות וזרקנו לתנור ואחרי זה התיישבנו  עם הבנים ורפאל לא הפסיק להסתכל עלי וזה גרם לי להרגיש לא בנוח "אז.. מי הבנים האלה שדיברתן עליהם?" עומר שאל בחשד וליה ואני צחקנו "סתם.. חמודים.." אמרתי וליה הוסיפה "ויפים" צחקקנו ושון וסער נראו מעוצבנים "שיר לקחת אנטיביוטיקה?" רפאל שאל וגלגלתי עיניים "לא.." סיננתי בין שיניי והלכתי לקחת. עליתי לחדר וסער נכנס "מה אתה רוצה" שאלתי והוא התיישב על המיטה "איך את מרגישה?" שאל ברוך "יותר טוב תודה" אמרתי ואחרי חמש דקות של שקט הוא שאל "מי זה הבלייק הזה?" צחקקתי הוא אשכרה שואל!! "סתם מישהו שפגשתי.." חייכתי חיוך ביישן והוא הנהן אבל ראיתי שהלסת שלו ננעלה מעצבים "ו.. את בעניין שלו?" שאלת מליון הדולרררררררררררר "לא יודעת עדיין.. למה אתה שואל?" "לא יודע סתם. בשביל אחים שלך" אמר ויצא מהר מהחדר. יש יש יש סער אשכרה שאל את זה!! פחח שקרן, בטח בשביל אחים שלי, אם הם היו רוצים לשאול הם היו לוקחים אותי לתחנת משטרה לחקירה צולבת.

ירדתי למטבח לשתות מים ולפתע נדמעה דפיקה בדלת והלכתי לפתוח. כשפתחתי כוס הזכוכית נפלה מידי והתנפצה על הרצפה לרסיסים ועמדתי קפואה במקומי בעוד כל העיניים מהסלון הופנו אליי ואני התרכזתי בפרצוף המוכר העומד בפתח ביתי. "את נראית כאילו ראית רוח רפאים" אמר וניסיתי לעכל את המראה של מי שעומד מולי 


 "כי אתה באמת רוח רפאים."

Two of UsWhere stories live. Discover now